הגאון רבי אלכסנדר סנדר שור זצ"ל, מחבר הספר 'תבואות שור', (יום הילולה: כ"ז שבט) היה גר בעיר זלאטשוב שבגאליציא (כיום זו'בקבה, חבל גליציה, אוקראינה) ושם מנוחתו כבוד.
בפנקס העיר, מובא סיפור נורא שאירע עם הגאון הנ"ל, וזה לשון המעשה:
רבי אלכסנדר סנדר לא שימש ברבנות, אלא התפרנס מעשיית ומכירת יין שרף (כך כונו במזרח אירופה משקאות אלכוהוליים, כמו הבירה ודומיה).
פעם אחת, בערב פסח, לא מצא רבי אלכסנדר גוי, למכור לו את חמצו (יין שרף נעשה משעורים, והוא חמץ גמור), כיון שכך, לקח רבי אלכסנדר את חביות יין השרף, פתח את הברזים, והניח ליין השרף להישפך – וכך קיים את מצוות ביעור חמץ, שכן הקפיד, כמובן, לבער כל חמץ שהיה ברשותו, כפי שמורה ההלכה.
לאחר שעברו ימי חג הפסח, בא לביתו אדם, וביקש לקנות ממנו יין שרף. בעל ה'תבואות שור' שהה באותה שעה בבית הכנסת, ורעייתו, שהייתה בביתם, אמרה לקונה כי אין להם עדיין יין שרף למכירה, שכן עדיין לא הספיקו לייצר לאחר חג הפסח.
הקונה, שהתעקש לרכוש דווקא אצלם, סירב להאמין, ניגש לחבית שעמדה בחדר היצור, פתח את הברז, ויין שרף החל זורם ממנו!
חזר לאשת ה'תבואות שור', ואמר לה שהחבית מלאה. ניגשה אף היא אל החבית, ונוכחה לדעת, שאכן, כל החביות מלאות ביין שרף!
הבינה הרבנית כי זו ברכה מאת ה', וכי נס נעשה להם על כך שעמד בניסיון וביער את חמצו – שהיה כל הכנסתו, והלכה לבית המדרש, לבשר את הבשורה לבעלה.
"אל תמכרי כלום", השיב לה ה'תבואות שור', "עד שאשוב הביתה".
מששב לביתו, וראה כי אכן, חביות היצור מלאות, אמר לרבנית כי אין רצונו ליהנות ממעשה ניסים, ושוב, פתח את כל החביות ושפך את כל תכולתם!
