מעשה נפלא שמופיע בפנקס החברא קדישא של קרקוב, ובו מסופר על עני מרוד ומסתורי שרכש את חלקת הקבר הסמוכה לקבר המגלה עמוקות - ובדרך פלא ונס אכן נקבר בה.

יום אחד הבחין רבי דוד ביהודי מכובד היושב צמוד לכותל, ספר תהילים בידו והוא ממרר בבכי סוער שעה ארוכה... חלפה שעה, עברו שעתיים והבכי הולך וגובר, עד שרבי דוד התחיל לחשוש לשלומו - - -

רגיל היה הגאון החסיד רבי אברהם שטרנהארץ לכתת רגליו, לעסוק בצרכי ציבור ובגמילות חסד בגופו. עם שהיה רב חשוב, נסמך להוראה כבר מגיל צעיר ושימש ברבנות בכמה ערים באוקראינה, לא חס על כבודו והיה מתדפק על דלתות נדיבי עם, למען

שאל אותו רבי שמעלקא: מהיכן תחפצו ללמוד? השיב לו רבי זושא בענוותנותו כדרכו: "זושא הוא עם הארץ גדול, וצריך ללמוד משניות, ויפרש לי כל מילה בלשון אשכנז".

ויהיה כעבור חצי שנה, באחד הלילות, היה החתם סופר ער כל הלילה כולו ועסק בבירור השאלה, וחשב לשלוח את תשובתו בבוקר השכם, ולהוציא פסק דינו לטובתם של אנשי ניקלשבורג, כי נטה לומר שצריך הצדיק להגנז בעירו ולא בעיר רחוקה ובארץ

מעשה נפלא על רבי אליעזר, אביו של מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, שבגינו התגלה אליו אליהו הנביא וגילה לו כי עתיד להיוולד לו בן שיאיר את העולם

ובאשר שכל החוב הגיע אך למאתים רובל, לא נשאר עוד היהודי חייב מאומה להאדון. ויעש אתו תיכף חוזה שכירות חדש, להשאיר גם להבא את בית המרזח אצלו.

אמר לו רבן גמליאל: נעניתי לך (פירוש: דיברתי מולך יותר מן הראוי), מחול לי. לא השיב לו. "עשה בשביל כבוד אבי", נתפייס איתו רבי יהושע.

ולפעמים, כשכבר נמאס לו, כשהוא כבר ממש אינו מבין מאיפה הוא לקח את הגאווה היהודית הזו בשעה שהוא כה מושפל, כשכבר להיות יהודי גאה גם אין לו כוח, נותרה לו רק התקוה - - -

סיפור יפה מביא אברהם רכטמן, חבר המשלחת האתנוגרפית של שלמה זלמן רפופורט הידוע בכינויו ש. אנ-סקי, על בית הכנסת היהודי בעיר לודמיר שבאוקראינה, וכך הוא מספר: הדוכס, הגראף לובומירסקי, הואיל בטובו והתנדב לבנות בית כנסת ליהודי לודמיר. ובכן, הוא שלח