רבי ישראל (ב"ר שבתאי), המגיד מקוז'ניץ

תולדותיו

נולד בשנת ת"ק לאביו רבי שבתי, שהיה כורך ספרים. מסורת המקובלת בעיר אפטא, מקום מגורי רבי שבתי, מספרת כי פעם אחת ארע מעשה ונקרעו מחזורים רבים בתפילת יום-כיפור ואמרו בדרך הלצה לרבי שבתי: "השנה הזו תהיה לך שנה טובה" (כלומר שיתפרנס מכריכת המחזורים). רבי שבתי השיב בתום: 'אמן'! בהוסיפו: "בוודאי ה' יתברך יעזור לי שאוושע השנה בבן זכר". וכך הווה; באותה שנה נפקד לטובה ונולד בנו הקדוש רבי ישראל. ומספרים, כי הבעש"ט הקדוש היה הסנדק בברית וקרא לו בשם זה.

בנערותו הסתופף בצל גאוני הדור וביניהם רבי שמעלקע מניקלשבורג. לימים נסע יחד עם רבי שמעלקע ואחיו רבי פנחס בעל ה'הפלאה' אל המגיד ממזריטש, שם ישב כשלשה חדשים עד שהפך לתלמידו, ואז גם הגיה את סידור האר"י שהיה אצל המגיד בכתב יד.

לאחר הסתלקות המגיד, קיבל את מרותו של רבי אלימלך מליז'ענסק, ובספריו הוא מביא פעמים רבות אמרות טהורות ממנו.

בעיר קוז'ניץ

כחמישים שנה ישב המגיד בעיר קאזניץ' ומכל קצוות הארץ נהרו אליו אלפי תלמידים לשמוע מפיו דברי אלקים חיים. גדולי ישראל היו בין תלמידיו, ביניהם החידושי הרי"ם מגור.

תפילתו ולימודו היו מופלאים ממש, "והיה בוער באש קודש וכמלאך השם צבאות, בהתלהבות גדול למד תורה ועבד עבודה" (מליצי אש)

בשנת תקע״ה התכוננו הוא וחבריו הקדושים החוזה מלובלין ורבי מנדלי מרימנוב לעשות פעולות לקרב קץ משיחא, אך בעוון הדור נסתלקו שלשתם באותה שנה.

"בקרוב תהיה אצלינו"

זמן קצר טרם פטירתו סיפר המגיד לבנו: "בא אלי מקודם רבי לוי יצחק מברדיטשוב ושאלתיו ב׳ שאלות, א: הלא הבטיח טרם הסתלקותו שישתדל למעלה להחיש הישועה, ועדיין לא נושענו. ב: האם כדאי להמשיך ולהתאמץ להביא הגאולה? והשיב לי: 'בקרוב תהיה אצלנו ושם תיווכח כי מה שנראה בעולם הזה לרעה, למעלה רואים שהוא לטובה"

נשמתו עלתה בטהרה ביום י״ד תשרי ערב חג הסוכות תקע"ה.

שבחיו, מתורתו וספריו

רבי נתן מברסלב, במבוא להסכמתו של המגיד על הספר ליקוטי מוהר"ן, כותב עליו "האדם הגדול בענקים, בהיר הוא בשחקים, כבוד הרב הגאון האמיתי זקן ויושב בישיבה, איש אלקים, מופת הדור, עטרת תפארת ישראל, חסידא, סבא קדישא, אספקלריא המאירה, לו נפתחו שערי אורה, בנגלה ובנסתר ידיו רב לו, תהילתו מלאה ארץ כקש״ת מו״ה ישראל זצלה״ה מגיד מישרים דק״ק קאזניץ"

רבי זלמן הקטן, חסיד ברסלב שנשלח על ידי רבי נחמן מברסלב אל גדולי הדור לאסוף הסכמות, שבת אצל המגיד מקוז'ניץ ואחר כך חזר על דבר-תורה שאמר בשולחנו, וכך דרש על הכתוב בפרשת נח: "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" – כשהוא מונה את המילים 'זרע וקציר' וכו' מילה מילה בהמשכה ואחר כך מרים קולו בתיבת "לא." דהיינו, כשחלילה שורים דינים בעולם ומשתנים סדרי בראשית והזמנים מתחלפים בעצירת גשמים וכדומה, ואין זרע ואין קציר, וכן אצל כל אחד ואחד אין הולך כסדר, העצה לכך היא – "ישבותו" – לשבות אצל הצדיק והוא יבטל וימתיק את הדינים" (אוצר נחמני צב)

חיבר ספרים רבים בכל מכמני התורה. בנגלה – 'בית ישראל' על הש"ס, 'מגיד מישרים' על מסכת שבת, 'עגונת ישראל' על היתר עגונה בתוספת הגהות לשו"ע. בקבלה – 'נזר ישראל' על הזוהר הק.' 'אור ישראל' על תיקוני זוהר. בחסידות – 'נר ישראל', 'רמזי ישראל,' 'עבודת ישראל' על התורה, 'יקר מפז', 'גאולת ישראל,' אבות ישראל,' גבורת ישראל.'