יום פטירתו: י' אלול
קבור ב: שפיטובקה, אוקראינה
רבי פנחס מקוריץ בן רבי אברהם אבא שפירא – תלמיד הבעש"ט
רבי פנחס מקוריץ נולד בשקלוב שבליטא בשנת תפ"ח, לאביו רבי אברהם אבא שפירא. לימים עברה משפחתו לעיירה מיראפולי שבוואהלין, שם נשא לאשה את בתו של רבי יונה ווייל מסלאויטא ושם התוודע לבעל-שם-טוב הקדוש והיה לאחד מתלמידיו המובהקים.
בהוראת הבעל שם טוב עבר ממיראפולי לקוריץ, שם השיב רבים מעוון. בספר 'שבחי הבעל שם טוב' מובא כי בחג הפסח האחרון לחייו הקדושים של הבעש"ט, היה רבי פנחס אצלו "וביום ז' של פסח בתפילה ראה איך שנגזר על הבעש"ט שיסתלק בקרוב, מפני התעצמותו מאוד נגד כת הש"ץ (כמבואר לעיל במעשה יוה"כ שרצו לשרוף ש"ס בבלי. הערת המעתיק: מדובר בעלילותיהם של הפראנקיסטים, תלמידי יעקב פראנק, ממשיכיה של התנועה השבתאית) והתחיל הרב מורנו ה"ר פנחס להתעצם בתפילה ולא הועיל. ונתעצב מאוד על שלא הלך למקווה, כי אילו ראה דבר זה במקווה, לדעתו היה מועיל לזה. ואחר התפילה שאל הבעש"ט אותו אם הלך אתמול למקווה, ויאמר לא. ויאמר הבעש"ט: כבר נעשה מעשה ואין אחר מעשה כלום"
רבי פנחס מקוריץ נתמנה למגיד בעיר קוריץ, שם קירב אלפים לעבודת ה'. בין תלמידיו היו: רבי יעקב שמשון משפיטובקה, רבי זאב וולף מזיטומיר, רבי רפאל מברשד, רבי יוסף מרשקוב ורבי יודל מדאשיב.
כעבור עשרים שנה עבר רבי פנחס לאוסטרהא הגדולה, שם זרח אורו במשך ח"י שנים.
השתוקק מאוד לעלות לארץ-ישראל. בשנת תק"ן שם פעמיו אליה, אך בהגיעו לשפיטובקה, בי' באלול, עלתה נשמתו למרומים ושם מנוחתו כבוד (יש אומרים שנסתלק בתקנ"א).
באותה שעה, ראה תלמידו הרה"ק משפיטובקה בחלומו את השכינה בדמות אלמנה הבוכה ומצטערת על בעל נעוריה, כשהקיץ, אמר כי בוודאי נסתלק הלילה רבי פנחס, קרע בגדיו ובכה בכי רב. אחר כך, נודע כי אכן באותו לילה נסתלק רבי פנחס לעולמו.
גדולי ישראל התבטאו על רבי פנחס מקוריץ שהיה 'חד בדרא'. (כמובא באמרי פנחס עמ' רבי)
פעם, ביקש רבי נחמן מברסלב מתלמידו רבי יודל שיספר לו מעשה מרבי פנחס, שבצלו זכה להסתופף. סיפר רבי יודל מעשה ממנו.
בסיום המעשה, נענה רבינו: "אשרי העיניים שראו את רבי פנחס"!
מידתו של רבי פנחס היתה 'אמת,' הורה לבניו "להתפלל לה' יתברך בכל עת ורגע: נחני בדרך אמת" מרגלא בפומיה: "שקר צריך להיות חמור כמו עריות, וכשיהיה כך – יבוא משיח" (מדרש פנחס, יז, לט).
חיבב ביותר את התמימות והפשיטות, באמרו כי כל התחכמות מרחיקה את האדם מה'. כששאלו תלמידו רבי רפאל מברשד מה הכוונה בדבריו נגד התחכמות, השיב: "זה האומר כך, וחושב אחרת" בהביאו את תרגום אונקלוס בבראשית לד, יג: "במרמה – בחכמתא".
אומר היה: "מי שילך רק עם האמת, יזכה שהנשמה שבקרבו תורה לו את הדרך ולא יזדקק ללמוד מאף אחד, כי החלק האלוקי שבו יהיה מורו ורבו" (אור יקרות, עמ' קכא) דברי תורתו נדפסו בספרים 'ליקוטי שושנים' 'מדרש פנחס' 'נופת צופים' 'קודש הילולים' 'נר ישראל' 'גאולת ישראל' 'אמרי שפר'.
הותיר אחריו בנים צדיקים: רבי יהודה מאיר רבה של שפיטובקה, רבי יעקב שמשון רבה של זסלב, רבי משה רבה של סלאויטא, שייסד עם בניו את דפוס סלאויטא המפורסם. בנו הצעיר רבי יחזקאל היה צדיק נסתר ולא כיהן ברבנות.
- פתוח במשך כל השנה
- הכנסת אורחים במקום
- מלון סמוך
[…] לאחר פטירת הבעל שם טוב, היה תקופה אצל המגיד ממזריטש ולאחר מכן אצל רבי פנחס מקוריץ. […]
[…] נחשב רבי יוד'ל בין בחירי תלמידיו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ, ולאחר פטירת רבו, בהיותו בגיל מבוגר, מקובל ומנהיג בפני […]