כאשר בגרה בתו של החסיד העובד המופלא רבי שלמה וועקסלער זצ"ל, דאגה זוגתו מאד. הבית המושתת על רוחניות אין בו כלל מקום לגשמיות, אבל כדי להשיא את הבת צריך להתחייב במזומנים, ואלו מאין לה?
לא כלאה זוגתו דאגתה בלבה, ותינתה צערה בפני בעלה: מה יהיה על בתנו, ואין בידינו פרוטה לפרטה להוצאות נישואין?
ר' שלמה, חסיד בכל נימי לבו ונפשו, מחסידי קמאי, קדוש ופרוש מחיזו דהאי עלמא, שכל ימיו דאג רק לעולם הבא, לא קימט אפילו את מצחו מתוך דאגה קלה: הוצאות נישואין? למה לנו לדאוג? הקב"ה יעזור, יהיה טוב, הבוטח בה' חסד יסובבנו.
*
הֶער גודענבערג, תושב ברלין, סוחר מצליח, הסתבך בעיסקה כושלת שגררה אותו למצבים לא נעימים. בתור "יקה" שרגיל לסדר ומשמעת בכל עניניו, לקה בכפליים. גודענבערג היה יהודי מאמין, שומר תורה, ולמרות מזגו הקר ואופיו השקול, הגיע רגע בו החליט כי כאשר יעזרהו הקב"ה ויצא לשלום מן התסבוכת, יעלה לירושלים עיר הקודש ויעניק סכום משמעותי ביותר ליהודי הראשון שיפגוש בדרכו בקרתא דשופריא.
הקב"ה עזרו, והער גודענבערג יצא מצרה לרווחה. העקוב היה למישור, והענינים סודרו על הצד היותר טוב. עכשיו הגיעה העת לקיים את ההבטחה.
הפקיד הער גודענבערג את עסקיו בידים נאמנות והוא עצמו החל להכין עצמו לעליה לארץ ישראל. כמובן שלא שכח את הסכום הנכבד שהקציב, לתתו ליהודי הירושלמי הראשון שיקרה בדרכו.
*
שעת בוקר מוקדמת בירושלים שבין החומות. אויר נעים פשט בסמטאות המעוקלות המלאות זיו ואורה. ר' שלמה וועקסלער החסיד הותיק נטל טליתו ותפיליו ויצא מפתח ביתו לתפילת שחרית. צעדיו הדהדו בסימטה הריקה, בשעת בוקר מוקדמת זו שקועים היו עדיין מרבית התושבים בשנתם.
פסע ר' שלמה בדרכו, ממלמל פסוקים ותפילות והנה הגיע לאזניו קול מצעדי גבר הבא כנגדו. היה זה הער גודענבערג שלא רצה לנטות ימינה או שמאלה טרם יקיים את הבטחתו.
היהודי הראשון שפגש בירושלים העתיקה היה ר' שלמה וועקסלער.
הער גודענבערג עצר מולו, וברכו במאור פנים: גוט מארגען!
ר' שלמה הביט ביהודי הבלתי מוכר והשיב אף הוא בברכה הרגילה: א גוט יאר!
הביט הער גודענבערג בפניו של ר' שלמה וחש צביטה בלבו: האם לזה ימסור את האוצר זוטא שהבטיח בלבו לתת לירושלמי הראשון שיזדמן בדרכו?…
האדם יראה לעינים. ומה ראה הער גודענבערג? יהודי דל, עיניו מושפלות וזקנו המגודל מפותל, וכולו קשרים עבותים – קאלטונעס…
כי זאת למודעי: החסיד הצדיק ר' שלמה לא נגע מעולם בדיקנא קדישא, אי לכך הסתבכו שערות זקנו ושיוו לפניו מראה משונה מעט.
בראותו את ר' שלמה חשש הסוחר היקה שאם ימסור את הממון ליהודי זה, לא יצא ידי חובתו…
חשב גודענבערג לפי הגיונו של סוחר מה לעשות, והחליט לפנות לרבה של ירושלים, רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, לשאול בדעת קדשו איך לנהוג.
שאל הער גודענבערג לשמו ולמקום מגוריו של ר' שלמה, ועזבו לשלום בלי לומר מילה וחצי מילה על הבטחתו.
*
הגיע הער גודענבערג אל מעונו של רבי יוסף חיים, סיפר לו כל אשר עם לבבו, וסיים במעשה זה שפגש ביהודי משונה לפי מראהו, ואינו יודע אם למסור לו את הסכום הנכבד שהקדיש לצדקה.
בשמוע רבי יוסף חיים במי המדובר פשט חיוך של קורת רוח על שפתיו.
הקב"ה היה בעזרך – אמר לו – והקרה לפניך את האיש ההגון! לך וקיים את הבטחתך בלבב שלם…
*
כאשר הובילה זוגתו של ר' שלמה את בתה לחופה בלב שמח, ידעה בברור כי הבוטח בה' חסד יסובבנו.