רבי מאיר מאפטא (ב"ר שמואל) בעל "אור לשמים"

הרה"ק רבי מאיר הלוי (ב"ר שמואל) רוטנברג מאפטא, בעל 'אור לשמים'

רבי מאיר מאפטא נולד בשנת תק"ך לאביו, רבי שמואל סגל הלוי רוטנברג, שהיה נצר לשל"ה הקדוש, לאומו מרת מירל, שהייתה מצאצאי הש"ך. והוא נשא לאשה את ביתו של רבי אהרן 'הנסתר' (חתן רבי ברוך קדוש)

תולדותיו

בצעירותו, נפטר אביו ואמו גדלתו. רבי מאיר למד בתחילה אצל אחיו, רבי מרדכי מסטאשוב שהיה מתלמידי הרבי רבי אלימלך מליז'נסק ומראשוני חסידיו של החוזה מלובלין, ולאחר מכן שלח אותו אחיו ללמוד אצל רבי יצחק אברהם אבלי הכהן כץ, רבה של סטאבניץ ולאחר מכן רבה של פינטשוב (מחבר שו"ת 'כתר כהונה').

רבו המובהק בחסידות היה רבינו הקדוש החוזה מלובלין, אולם רבי מאיר הסתופף גם בצילם של הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (ה"אוהב ישראל"), הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב והרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

התמנותו לרבנות

רבי מאיר מאפטא היה מפורסם בדורו כגדול בתורת הנגלה והנסתר. כאשר התמנה רבו, שהיה רבה של סטאבניץ, כרבה של פינטשוב, מינתה קהילת סטאבניץ, על פי הוראתו, את רבי מאיר כרבה של העיר, ובשנת תקס"ט, לאחר שה'אוהב ישראל' עבר למז'בוז', התמנה רבי מאיר על מקומו, כרבה של אפטא.

על התמנותו של רבי מאיר כרבה של אפטא, מסופר (בספר 'גדולת הצדיקים') מעשה נורא: כאשר היה רבי אברהם יהושע העשיל זע"ל בעל מח"ס אוהב ישראל רב באפטא, פתאום אמר שהיות והוא רואה ברוח קדשו שהרב הקדוש מו"ה רבי מאיר הרב מסטאבניץ, צריך להיות רב באפטא, ואין מלכות נוגעת בחברתה, "על כן צריך אנכי להיות נפטר לעולמי עבור זה", אולם, המשיך ה'אוהב ישראל', אתן לעצמי עצה כלמדן: אברח ואלך לי למקום אחר, ועל ידי זה יכול להיות שאחיה עוד. ואכן כך עשה: קם מיד ועקר מאפטא, ונסע לעיר יאסי שם התקבל לרב – ומשם עבר לאחר זמן למז'בוז' ושם כיהן כרב עד פטירתו.

על הקשר בין רבי מאיר מאפטא ל'אוהב ישראל', מסופר:

הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע נפטר לבית עולמו ביום ה' ניסן תקפ"ג במז'בוז'. הידיעה המזעזעת הגיעה לעיר אפטא בערב חג הפסח, אולם, מקורביו של רבי מאיר מאפטא העלימו אותה ממנו, כדי לא להשבית את שמחת חגו עליו.

בליל ראשון של פסח לאחר הסדר, אמר לפתע רבי מאיר: "לא אדע מה זאת. הנה העברתי לפני את הסדר של מורי הרה"ק בעל אוהב ישראל וראיתיו יושב בזוהר מבהיק אשר לא יכולתי לראות פניו ואצלו יושב בנו הרב ר' יצחק מאיר בעצבות ואבלות, אשר לא אוכל להבין זאת".

רק כעבור שבעה שבועות הבין רבינו את פתרון חזיונו, שכן מקורביו, שלא יכלו יותר להסתיר ממנו את האמת, בשרו לו בערב חג השבועות את הבשורה הרעה. מיד נהג אבלות שעה אחת כדין, כשקם אמר: "הרבי מלובלין היה מורי ורבי, והרה"ק בעל אוהב ישראל היה לי כאומן אצל היונק". (נחלת צבי, החסידות)

גדולתו

"העיד זקיני הקדוש מצאנז זי"ע (ה"דברי חיים") על ה"מאור ושמש" וה"אור לשמים" שהיו כ"אדם הראשון" קודם החטא, ומי שראה אותם נוכח לראות שאפשר לחיות בלא אכילה ושתיה, שכל חיותם היתה מאור הקדושה השופע עליהם מבחינת ואתה מחיה את כולם". (אדמו"ר בעל 'שפע חיים' מצאנז זצ"ל, פרשת שלח תשמ"א)

רבי מאיר מאפטא נפטר לבית עולמו בכ"ה תמוז תקצ"א ונטמן בבית הקברות באפטא.

חתנו הוציא לאור מדברי תורתו את הספר 'אור לשמים' על התורה, ומפורסמת התפילה 'ריבון העולמים' שחיבר, שעליה אמר תלמידו, הרה"ק רבי שלמה מרדומסק, שהיא סגולה גדולה לפרנסה ולהצלחה, והיה אומרה פעמיים בכל יום.