סִפּוּר אֲמִתִּי זֶה הִתְרַחֵשׁ בְּעִיר בֵּיתָר עִלִּית בְּאֶחָד מִתַּלְמוּדֵי הַתּוֹרָה הַחֲשׁוּבִים בָּעִיר הִתְקַיֵּם "יְרִיד פּוּרִים" וּבְמַהֲלָכוֹ נִקְנוּ כַּרְטִיסֵי הַגְרָלָה וְחֻלְּקוּ פְּרָסִים יִקְרֵי עֵרֶךְ כַּאֲשֶׁר הַפְּרָס הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הָיָה קוֹרְקִינֶט בְּשֹׁוִי שֶׁל 200 שְׁקָלִים.
כַּמּוּבָן שֶׁהַקּוֹרְקִינֶט הָיָה מַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל יְלָדִים רַבִּים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לִקְנוֹת כַּמָּהּ שֶׁיּוֹתֵר כַּרְטִיסִים לַהַגְרָלָה.
בְּסִיוּמוֹ שֶׁל הַיָּרִיד הַמֻּצְלָח נֶעֶרְכָה הַהַגְרָלָה לָּהּ כּוּלָם חִכּוּ, אֶחָד הַמְּלַמְּדִים שָׁלַף פְּתָקִים עִם שֵׁמוֹת הַזּוֹכִים וְהֵחֵל לְהַקְרִיא בְּזֶה אֲחַר זֶה. הַמֶּתַח הָיָה גָדוֹל, אַךְ בְּהַגְרָלָה – כְּמוֹ בְּהַגְרָלָה – עִקָּר הָעִנְיָן הוּא סָבִיב הַזּוֹכֶה בַּפְּרָס הָרִאשׁוֹן.
כּוּלָם הִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת לְסִיּוּם חֲלוּקַת הַפְּרָסִים הַקְּטַנִּים, וְאָז זֶה הִגִּיעַ: הַמְּלַמֵּד הוֹדִיעַ בִּדְרָמָתִיוּת כִּי הַפֶּתֶק שֶׁיִּשָּׁלֵף כָּעֵת יְזַכֶּה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁשְׁמוֹ כָּתוּב עָלָיו, בְּקוֹרְקִינֶט!
הַפֶּתֶק נִשְׁלַף, הַנְּשִׁימוֹת נֶעֶצְרוּ, וְשֵׁם הַזּוֹכֶה הֻכְרַז: הַיֶּלֶד מֹשֶׁה ס'.
כּוּלָם מִסְתַּכְּלִים לְעֵבֶר הַיֶּלֶד אַךְ מֹשֶׁה הָיָה נִרְאֶה מֻפְתָּע, וְזֶה טִבְעִי, אַךְ מִשּׁוּם מָה הוּא לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. כּוּלָם אוֹמְרִים לוֹ: "זָכִיתָ! לֵךְ לַבָּמָה וּתְקַבֵּל אֶת הַקּוֹרְקִינֶט", אַךְ מֹשֶׁה לֹא מוּכָן לַעֲלוֹת לַבָּמָה.
אֶחָד הַמְּלַמְּדִים נִגַּשׁ לִשְׁאֹל מָה קוֹרֶה, וּלְהַפְתָּעַת כּוּלָם מַכְרִיז הַיֶּלֶד כִּי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא זָכָה בַּהַגְרָלָה, שֶׁכֵּן הוּא עַצְּמוֹ לֹא קָנָה אַף כַּרְטִיס…
רַחַשׁ שֶׁל פְּלִיאָה עָבַר בָּאוּלָם. הַמְּלַמֵּד שׁוֹאֵל אוֹתוֹ: "אָז אֵיךְ לְדַעְתְּךָ הִגִּיעַ שִׁמְּךָ לְכַרְטִיס הַזּוֹכֶה?" וְהַיֶּלֶד עוֹנֶה: "זֶה בֶּטַח שִׁימִי…"
הַמְּלַמֵּד פּוֹנֶה לְשִׁימִי וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ הַאִם נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁהוּא רָשַׁם אֶת שְּׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה. שִׂימִי עָנָה בְּחִיּוּב: "אֲנִי רָשַׁמְתִּי אֶת שְּׁמוֹ".
"וּמַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת?" שָׁאַל הַמְּלַמֵּד
"מִפְּנֵי שֶׁהַכֶּסֶף הָיָה שֶׁל מֹשֶׁה וְלֹא שֶׁלִי".
זוּ כְּבַר דְּרָמָה… מְנַהֵל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה נִגַּשׁ לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן. "אֵיךְ הִגִּיעַ הַכֶּסֶף שֶׁל מֹשֶׁה אֵלֶיךָ?" הוּא שׁוֹאֵל.
"הוּא הִתְעַקֵּשׁ לָתֵת לִּי כֶּסֶף שֶׁאֶקְנֶה כַּרְטִיס הַגְרָלָה". אָמַר מֹשֶׁה.
"אָז מַדוּעַ רָשַׁמְתָּ אֶת שְּׁמוֹ?"
"מִפָּנָי שֶׁאֲנִי לֹא הִסְכַּמְתִּי לְקַבֵּל מִמֶנּוּ, וְהוּא לָחַץ עָלַי, אָז בְּלֵית בְּרֵרָה הִסְכַּמְתִּי וְקָנִיתִי כַּרְטִיס – אֲבָל רָשַׁמְתִּי אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ, כִּי זֶה מַגִּיעַ לוֹ".
"אִם כַּךְ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַפְּרָס הַגָּדוֹל מַגִּיעַ לְּךָ", אוֹמֵר הַמְּנַהֵל לְשִׁימִי, "הֲרֵי אַתָּה זֶה שֶׁרָכַשְׁתָּ אֶת כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה".
"הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן שַׁיָּךְ לְמֹשֶׁה", אוֹמֵר שִׁימִי. "הַכַּרְטִיס הַזּוֹכֶה נִקְנֶה בְּכֶסֶף שֶׁלּוֹ, וְגַם הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ רָשׁוּם עָלָיו. הוּא פָּשׁוּט לָחַץ עָלַי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, וְזוּ הָיָתָה הַדֶּרֶךְ שֶׁלִי לְהַחְזִיר לוֹ".
"מָה פִּתְאוֹם?!" אוֹמֵר מֹשֶׁה. "אֲנִי לֹא קָנִיתִי שׁוּם כַּרְטִיס הַגְרָלָה. הוּא קָנָה, אָז הוּא זָכָה, וְלֹא מְשַׁנֶּה מָה הוּא רָשַׁם עַל זֶה".
הַמְּנַהֵל הָיָה אוֹבֵד עֵצוֹת. מִסָבִיב סְעָרָה, לְאִישׁ אֵינוֹ בָּרוּר מִי הַזּוֹכֶה, וּשְׁנֵי הַיְּלָדִים מִתְעַקְּשִׁים כָּל אֶחָד עַל זְכִיַת חֲבֵרוֹ.
פָּנָה הַמְּנַהֵל אֶל הַיְּלָדִים הַצַּדִּיקִים וְאָמַר לָהֶם כִּי בִּרְצוֹנוֹ לְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּר:
הָיוֹ הָיוּ שְׁנֵי יְהוּדִים שֶׁיָּצְאוּ חוּצָה לָאָרֶץ לְצוֹרֵךְ מִסְחָר, וְנָפְלָה עֲלִילָה עַל אֶחָד מֵהֵם וְהוּא נִדּוֹן לַמָּוֶת. בִּקֵּשׁ הַנִּדּוֹן לַמָּוֶת לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכָל הַפָּחוֹת לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: "מִי עָרֵב לָּנוּ שֶׁתָּשׁוּב?"
מִיַד קָפַץ חֲבֵרוֹ וְעָנָה: "תִּכְלְאוּ אוֹתִי וַאֲנִי אֲשַׁמֵּשׁ עָרֵב לַחֲזָרָתוֹ וְאִם לֹא יַחֲזֹר יֵהָרֵג אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ".
אָמְרוּ לוֹ: "וְכִי מַעֲלֶה אַתָּה בְּדַעְתָּךְ שֶׁהוּא יַחֲזֹר לְכָאן כְּדֵי לָמוּת?"
אָמַר לָהֶם: "חֲבֵרִים אָנוּ בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ, וְאֵין לִּי סָפֵק שֶׁהוּא יָשׁוּב".
קָבְעוּ יוֹם וְשָׁעָה, שֶׁאִם עַד אָז לֹא יַגִּיעַ הַנִּדּוֹן לַמָּוֶת – יוּמַת חֲבֵרוֹ בִּמְקוֹמוֹ.
הִגִּיעַ הָאִישׁ לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, מִיַד כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שֶׁאִם יַחֲזֹר לְאוֹתָה עִיר יַהַרְגוּ אוֹתוֹ, סֵרְבוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ לְאַפְשֵׁר לוֹ לָצֵאת חֲזָרָה וְאַף הִשְׁקוּ אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּרָדֵם וִיפַסְפֵס אֶת הַמּוֹעֵד עַל מְנָת לְהַצִּילוֹ.
אוּלָם בָּרֶגַע שֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ עָלָה עַל סוּסוֹ וְיָצָא בִּדְהָרָה אֶל הָאָרֶץ הַשְּׁכֵנָה כְּדֵי לְהַסְפִּיק וְלָבוֹא בְּעוֹד מוֹעֵד לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ.
וּבֵינְתַיִם בָּאָרֶץ הַשְּׁכֵנָה הִגִּיעַ הַיּוֹם וַהֲמוֹן גָדוֹל הִתְאַסֵּף לַחֲזוֹת בַּהוֹצָאָה לַהוֹרֵג. הַכֹּל שָׂחִים וּמְדַבְּרִים עַל הַשּׁוֹטֶה שֶׁחָשַׁב כִּי חֲבֵרוֹ הַנִּדּוֹן לַמָּוֶת בֶּאֱמֶת יָשׁוּב לָמוּת בִּמְקוֹמוֹ…
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה וַעֲנִיבַת הַחֶנֶק כְּבַר הֻנְּחָה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, וְהִנֵּה נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע קוֹלוֹת שַׁעֲטַת-סוּס וְעָנָן שֶׁל אָבָק נִרְאֶה בָּאֹפֶק.
"עִצְרוּ! עִצְרוּ!" – נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת.
הַמֶּלֶךְ הוֹרָה לַתַּלְיָן לַעֲצֹר, וּלְתַּדְהֵמַת הֶהָמוֹן הוֹפִיעַ הַנִּדּוֹן כְּשֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂם וּמִתְנַשֵּׁף, עָלָה אֶל דּוּכָן הַתְּלִיָּה, נָטַל אֶת הַחֶבֶל מְעַל צַוַּאר חֲבֵרוֹ וְהִנִּיחוֹ עַל צַוָּארוֹ שֶׁלּוֹ בְּאוֹמְרוֹ: "אֲנִי מִצְטַעֵר עַל אִחוּרִי, בָּ"הּ הִצְלַחְתִּי לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן".
אוּלָם כָּאן הָיָתָה הַתַּדְהֵמָה כְּפוּלָה: הֶחָבֵר מְסָרֵב בְּכָל תּוֹקֵף וְאוֹמֵר: "לֹא הִצְלַחְתָּ לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן! מִשָׁעָה שֶׁהֻנַּח הַחֶבֶל עַל צַוָּארִי, הֲרֵינִי כְּבַר מָשׁוּל כְּמֵת, וּפְסַק הַדִּין צָרִיךְ לְהִתְבַּצֵּעַ בִּי" – וְהוּא נוֹטֵל חֲזָרָה אֶת הַחֶבֶל וּמַנִּיחוֹ עַל צַוָּארוֹ.
כַּךְ הִתְקוֹטְטוּ לָהֶם שְׁנֵי הַחֲבֵרִים, עַד שֶׁנִּגַּשׁ אֱלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אֲנִי פּוֹטֵר אֶת שְׁנֵיכֶם מְמִיתָה, וּבִלְבַד שֶׁתַּכְנִיסוּ אוֹתִי כֶּחָבֵר שְׁלִישִׁי בְּתוֹךְ חַבֵרוּתְכֶם הָאַמִּיצָה".
הַמְּנַהֵל הוֹסִיף וְצִטֵּט אֶת דִבְרֵי התנא דבי אליהו רבה (פרק כו): "כַּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וּמְכַבְּדִים זֶה אֶת זֶה".
וְאָז פָּנָה הַמְּנַהֵל לִשְׁנֵי הַיְּלָדִים וְאָמַר לָהֶם בְּזוּ הַלָּשׁוֹן: "אֲנִי רוֹצֶה לִנְהֹג בְּדִיּוּק כְּמוֹ בַּסִּפּוּר! אֲנִי אֶתֵּן מִכִּיסִי 200 שָׂ"ח וְכַךְ תְּקַבְּלוּ שְׁנֵיכֶם קוֹרְקִינֶט, וּבִלְבַד שֶׁתַּכְנִיסוּ אוֹתִי כֶּחָבֵר שְׁלִישִׁי בְּתוֹךְ חַבֵרוּתְכֶם הָאַמִּיצָה…
וְלָאֶחָד הַיְּלָדִים שֶׁהוּא יָתוֹם מֵאָבִיו, הוֹסִיף הַמְּנַהֵל וְאָמַר: "אָבִיךְ רוֹאֶה אוֹתְךָ, שָׂמֵחַ בְּךָ וּמִתְכַּבֵּד בַּשָּׁמַיִם בְּךָ וּבְמַעֲשֶׂיךָ".
הַסִּפּוּר הִנּוֹ סִפּוּר אֲמִתִּי שֶׁהִתְרַחֵשׁ לֹא לִפְנֵי הַרְבֵּה זְמַן וְהַמּוּסָר הַשְׂכֵּל הוּא עָצוּם.
אִם נַבִּיט אֶל מְגִלַּת אֶסְתֵּר נִרְאֶה בְּסוֹף הַמְּגִלָּה כָּתוּב שִׁבְחוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, אוֹתוֹ צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל נִצַּל בִּזְכוּתוֹ וּמַה שִׁבְחוֹ? "דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדוֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ"
לִדְרֹשׁ בְּטוֹבַת אֲחֵרִים וְלִהְיוֹת חָבִיב עַל הַסּוֹבְבִים זוּ אָכֵן הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה בְּסֻלָּם הַמִּדּוֹת.
