מעשה נפלא מהרבי רבי זושא מאניפולי זיע"א
פעם בא הרבי ר' זושא מאניפולי אל רבינו רבי שמעלקא מניקלשבורג, וביקש ממנו שילמד אותו תורה שבנגלה.
השיב לו רבי שמעלקא: אם אתם תלמדו איתי תורת הנסתר, היינו קבלה, אני אלמד אתכם נגלות התורה.
הסכים רבי זושא.
שאל אותו רבי שמעלקא: מהיכן תחפצו ללמוד? השיב לו רבי זושא בענוותנותו כדרכו: "זושא הוא עם הארץ גדול, וצריך ללמוד משניות, ויפרש לי [רבי שמעלקא] כל מילה בלשון אשכנז (-יידיש)".
הסכים רבי שמעלקא, והתחיל ללמוד עם רבי זושא משניות, מסכת ברכות.
פתחו את הספר, ורבי שמעלקא החל קורא: "מאימתי קורין את שמע" – ממתי אפשר לקרוא קריאת שמע.
והפיל עצמו רבי זושא על הארץ באימה ופחד גדול, ואמר להרה"ק רבי שמעלקא "מנין יודעים אתם שהפירוש הוא "ממתי", אולי פירושה "מאימה ופחד", היינו: "מתוך אימת ה' יתברך צריך לקרוא את שמע!".
השיב לו רבי שמעלקא "למדו אתם לעצמכם, כפי שאתם לומדים!"