סיפור נפלא סופר בעלון 'עקבתא דמשיחא' על יהודי אחד עלה באחד הימים לאוטובוס ציבורי בדרכו ליעד מסוים. בעלותו לאוטובוס התיישב באחד הספסלים הקדמיים, אלא שהיות וכמה נשים התיישבו בספסלים שלפניו, והוא היה זהיר מאוד בשמירת עיניים, כדברי רבותינו שאמרו (נדרים כ:): ״כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה", קם ממקומו והתיישב באחד הספסלים האחוריים של האוטובוס. במהלך הנסיעה נפלה עליו תרדמה והנה הוא רואה בחלום, כיצד מישהו צועק לעברו: "קום מהר! מתחת לספסל עליו אתה יושב יש חומר נפץ, קום! מה לך נרדם!"
הלה התעורר מיד בבהלה, והחל לבדוק מתחת לספסל האם אכן הדברים נכונים, או שמא חלום הוא.
לתדהמתו ראה מתחת לספסל בו ישב חבילה חשודה. נורא ואיום – חשב בליבו – המצב לא פשוט. חיש מהר רץ בבהלה אל הנהג, והודיע לו שישנו חפץ חשוד באוטובוס. כמובן שהנהג הוריד מיד את כל הנוסעים ומיד הזעיק למקום צוות שהחל בפירוק המטען. סוף דבר, לאחר בדיקת החבילה התברר בוודאות שאכן מטען חבלה הוא זה, ומיד החלו בנטרול המטען.
לא עבר זמן רב ונזדמן לו לאותו אברך – שהיה השליח מן השמים להצלת הנוסעים – להגיע לביתו של הסבא קדישא האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא זיע"א. והנה, עוד לפני שהספיק האברך לפתוח את פיו ולספר לאדמו"ר על הנס שארע, קרא לעברו האדמו"ר הקדוש ואמר: "אשריך, שבזכות שמירת העיניים שלך הצילו מן השמים את כל הנוסעים מגזירה קשה".
חשוב והתבונן! מה כוחה של שמירת העיניים, ומה כוחם של אותם יהודים ונערים צדיקים השומרים עיניהם בקדושה וטהרה, ונמנים עם הצדיקים נוטרי היסוד בכל המובנים.