תאניה ואניה בביתו של ר' יעקב. הבן היחיד בן השנתיים, מחמל עיני הוריו, שבק חיים לכל חי… האסון ניתך בפתע פתאום, פרח ענוג שנקטף באיבו.
שנים רבות ציפו ר' יעקב וזוגתו לפרי בטן. שנים ארוכות של צער וציפיה. עד שהגיעו אל הבעל שם טוב הקדוש ושפכו לפניו לבם כמים. הצדיק ברך אותם, ולתקופת השנה נפקדו. הילד הרווה את הוריו רוב נחת; יפה תואר היה ופיקח שהפליא את כל רואיו. במלואת לו שנתיים נסעו אתו ההורים המאושרים לבעש"ט לקבל ברכתו של איש האלוקים. הצדיק האיר להם פנים, נטל את התינוק בזרועותיו, הביט בו בעיניו הקדושות אחר כך שילחם לדרכם.
בשובם הביתה מצאו כי בנם קודח, וטרם הספיקו לנקוף אצבע, החזיר את נשמתו ליוצרו…
אחרי ה"שבעה" נסעו ההורים הרצוצים שוב אל הבעש"ט. לבם השותת דם, ביקש הסבר… מילות נחמה שישקיטו מעט את מעינות הצער. הבעש"ט הקדוש ישב מול ההורים שעה קלה שקוע בשרעפיו ולפתע החל לספר:
בימים עברו, באחת הממלכות האדירות ישב על כס המלוכה מלך גדול ואדיר. מאומה לא חסר למלך, לא עושר, לא כבוד ולא גדולה, זולת בן יורש-עצר. חסרונו של המלך לא התמלא במשך שנים ארוכות של ציפיה, עד שביום מן הימים הגיע אליו חכם גדול ושיבר את אזנו: אם תרצה להפקד יש לכך עצה אחת: צוה על נתיניך היהודים להתפלל לישועתך. כחם בפיהם ואלוקיהם שומע תפילתם. יגזור המלך גזירה על יהודי ממלכתו: אם יצליחו בתפילותיהם להנחיל לו בן מה טוב, ואם לא, אחת דתם לגלות מן הממלכה כולה.
נקל לשער כיצד קיבלו היהודים את הגזרה. החכמים גזרו תענית וכל היהודים מקטון וגדול התאספו בבתי כנסיות לצום ובכי ותפילה. התפילות בקעו שערי שמים ונשמה טהורה הסכימה לרדת אל המלך כדי להציל את היהודים.
לתקופת השנה נולד הנסיך, ובטלה הגזירה. המלך לא חסך מאום עבור בנו, וזה גדל לעלם חמודות כליל מעלות. נפשו של הנסיך הצעיר שאפה לגדולות ובצמאונו לדעת, ביקש מן המלך ללמוד גם מדעי דת. המלך מילא רצון בנו והזמין את ההגמון הראשי ללמד את בנו.
נפש הנסיך נקשרה בנפש ההגמון ובצמא שתה את דבריו.
ביום מן הימים הבחין הנסיך כי מורו ההגמון שקוע כל כולו בספר כלשהו שכתבו משונה ובלתי מוכר. כאשר הבחין ההגמון בנסיך המביט בו, מיהר לסגור את הספר ולהחביאו בעוד פניו הביעו מבוכה. הנסיך חד-העין נטפל למורו שיגלה לו טיבו של ספר זה עד שבסופו של דבר נודע לו כי ההגמון אינו כי אם יהודי כשר במסווה הגמון, וספר זה שהחביאו, ספר יהודי הוא.
הנסיך שנשמתו הטהורה חוצבה מן העליונים, הביע מיד משאלתו ללמוד יהדות, ולהגמון לא נותרה ברירה כי אם למלא רצונו. הנסיך למד בשקיקה והרווה נפשו מן המעין המפכה מים חיים שנגלה לפניו. לא עבר זמן רב והוא ביקש להתגייר. הוא הגה תכנית איך לבצע את מבוקשו, וביום בהיר נעלם מן הארמון ללא השאר עקבות…
במדינה אחרת חי הנסיך בתור יהודי כשר במסווה של איש פשוט. בהגיעו שעתו נפטר מן העולם ונפשו הזכה שבה לצור מחצבתה.
בבית דין של מעלה לא נמצאו מקטרגים על נשמת הנסיך אבל תביעה אחת התעוררה כנגדו: שנתיים ימים גדל הנסיך בידי אומנת נכרית. שנתיים אלו צריכות תיקון כדי ששום צל לא יעיב על הנשמה הטהורה.
*
הבעש"ט סיים סיפורו באמרו: זכיתם ונשמה קדושה זו גדלה וקיבלה תיקון אצלכם בבית, האם יש לכם על מה להתאונן?…
בני הזוג עמדו משתאים מחרישים נוכח דברי איש האלוקים. ובאותו מעמד איחל להם הצדיק בן נוסף שיזכו לגדלו ויאריך ימים ושנים.
ברכת הצדיק נתקיימה. לתקופת השנה נולד להם בן אשר לימים האיר את העולם הלא הוא רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע.
