כל הפוסטים בישועה

ובאשר שכל החוב הגיע אך למאתים רובל, לא נשאר עוד היהודי חייב מאומה להאדון. ויעש אתו תיכף חוזה שכירות חדש,

סמדר שפיצר לא, אי אפשר לאמר שהיינו בלחץ, אחרי הכל הוא רק התחיל אז את שנתו ה 22. טוב, אולי

בעיר מוהילוב סערו הרוחות. "השמעתם" סחו הבריות זה לזה "ר' סנדר הסוחר" ירד מנכסיו "לא זו בלבד" הוסיף מאן הוא

סיפור נפלא סופר בעלון 'עקבתא דמשיחא' על יהודי אחד עלה באחד הימים לאוטובוס ציבורי בדרכו ליעד מסוים. בעלותו לאוטובוס התיישב

סיפור נפלא על רבי חיים בן עטר זצ"ל, בעל אור החיים הקדוש. ה'אור החיים' הקדוש, עם כל גדולתו בחורה היה

העיירה קיבליטש, לעת חצות, עטויה היתה אדרת של שלג. הכפור שלט בחוצות והקפיא את הבל הפה. ר' לוי יצחק בנדר,

פעם בא להרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א חסיד מאנשי שלומו, שמלפנים היה גביר נכבד בעמיו, וסיפר לו על מצבו

מגדולי תלמידי רבי נחמן מברסלב היה רבי שמעון מקרימנצ'וק. הוא זכה להיות מקורבו הראשון, עוד כשהיה רבי נחמן בן שלש

בעל אחוזה עשיר קרא פעם ליהודי שחכר ממנו את בית המרזח שלו ושאל אותו: "הראית אי פעם את אלקיך?" היהודי

כינוי מוזר היה לו לאותו חסיד ירא אלקים:  "רבי זושא ג-ט" – רבי זושא "שם ה'". הלא הוא ר' זושא