רבי יעקב שמשון (ב"ר יצחק) משפיטובקה

נולד לאביו רבי יצחק, ששימש כרב בערים שפיטובקה, סלאוויטה, אומן ובאר, מגזע רב האי גאון, ומצאצאי רבי שמשון מאוסטרופולי והמהר"ל מפראג. היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש ורבי פנחס מקוריץ – שאחר כך נהיה למחותנו. כמו כן יצק מים על ידי רבי ברוך ממז'יבוז'.

מילא את מקום אביו ברבנות וכיהן כאב-בית-דין בסלאוויטה, באר, ועוד קהילות. נודע בחריפותו וגאונותו והוטל עליו להתווכח עם הלמדנים מתנגדי החסידות.

כשנחלק לגבי פסק הלכה מסוים עם רבי סנדר מרגליות אב"ד סטאנוב, כשרבי יעקב שמשון פוסק להתיר, שלחו בני קהילת שפיטובקה את שתי התשובות בלי להזכיר את שמות שני הפוסקים, לגאון בעל ה'נודע ביהודה,' והוא צידד לפסק של רבי יעקב שמשון כשהוא מוסיף ומפליג בשבח דבריו (גם בשו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן שט"ו נזכרת עובדה זו והוא מצדד כהיתרו של הרב משפיטובקה). בעל ה'שואל ומשיב' בהגהותיו לשו"ע יורה-דעה סימן פ"ב, מצדד להתיר סוג מסוים של עופות "שהגאון החסיד משפיטובקא ז"ל אכל אותן". הרה"ק משפיטובקא היה מהצדיקים שאיוו לשבת באומן, בגלל הקידוש ה' הגדול שהיה שם, כששלושים אלף יהודים על נשיהם וטפם מסרו נפשם כדי לא לכרוע לצלם. אך המשכילים הנודעים שישבו באומן, מנעו זאת ממנו.

רבי יעקב שמשון היה תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי פנחס מקוריץ.

הוא נודע בלמדנותו וחריפותו, שעל כן הוטל עליו להפיץ את בשורת החסידות אצל גדולי רבני הדור. כך הגיע גם לרבה הנודע של פראג – רבי יחזקאל לאנדו, "הנודע ביהודה", וכאשר נוכח כי הגאון מפראג מזלזל בספר הקדוש "תולדות יעקב יוסף", נכנס עמו לוויכוח על תנועת החסידות – וניצח (באנציקלופדיה לחסידות של ר' יצחק אלפסי מובא שהויכוח מובא בספר "אמרי נועם" לרבי משה לייב שפירא)

בשנת תקנ"ד עלה לארץ ישראל והיה ממנהיגי החסידים בטבריה. עמו עלה חתנו רבי ישראל יהודה לייב, בנו של הרה"ק רבי חיים מקראסנא. נחשב לבא כוחו של רבי ברוך ממז'בוז' בארץ ישראל, פעל למען עניי הארץ והיה נוסע לפרקים לחו"ל לשם כך.

ידידות אמיצה שררה בינו ובין רבי נחמן מברסלב, וכשפגשו בשנת תקנ״ט בטבריה שמח לקראתו מאוד וערך לכבודו סעודה גדולה, בהביעו כלפיו חיבה יתרה. רבי נחמן אף פייס בינו לבין רבי אברהם מקאליסק.

הרה"ק משפיטובקה נסתלק למרומים בטבריה, בג' בסיון תקס״א. קברו נכרה בבית החיים בעיר, בסמוך לקבר רבי נחמן מהורודנקה שנסתלק שלושים ושש שנים לפניו. על קברי שניהם משתרעת עד היום מצבה אחת משותפת.

על מצבתו נחקק: "זאת מקום קבורת הרב המובהק, חסיד קדוש ה' מוה"ר ר' יעקב שמשון בן יצחק. נפטר יום שלושה לחודש סיון שנת תקס"א ת.נ.צ.ב.ה"