סיפור מופלא: כאשר ביקש החסיד ר' משה גלידמן מצ'נסטחוב לעלות לארץ הקודש ולקבוע בה את משכנו, לא היתה בדרך הטבע שום דרך שיוכל לממש את רצונו.
כבר כמה וכמה פעמים הגיש בקשה להיתר יציאה אבל כל בקשותיו נענו בסרוב – "ניעט", וחסל.
בימים ההם שלט הקומוניזם בעוצם תקפו. יורשו של לנין, יוסיף סטאלין, החזיק את רסן השלטון באגרוף פלדה. ידוע היה כרודן ואכזר שאינו חת להוציא להורג מתנגדים לשלטון ואפילו אלו שרק נחשדו כאויבים.
סטאלין השליט גדל בילדותו במשפחה דלה ועניה. אמו עבדה קשה בנקיון בתי זרים על מנת להביא לחם הביתה. אביו, אלכוהליסט, שרוי היה בדרך כלל במצב של שכרות, והיכה את בנו עד כדי סכנת חייו.
מתוך שפלות ילדותו צמח פרי הביאושים ועוצב אופיו האכזרי. המפלגה הקומוניסטית בראשותו, התנכלה לכל קודשי ישראל. מסך הברזל שירד על ברית המועצות לא איפשר ליהודים לצאת מן הארץ הרוויה בדם ישראל ולעלות לארץ ישראל. עשר שנים ויותר התארכה בדרך-כלל המתנה לרשיון הגירה.
* * *
החסיד הותיק ר' משה צ'נסטחובר, תלמידו המובהק וממעתיקי השמועה של הרה"ק רבי אברהם בן ר' נחמן מטולטשין – היה מן המשפיעים בחבורת חסידי ברסלב באוקראינה, ועשה מלאכתו נאמנה בהמשכת מי הנחל הנובע לדורות הבאים. חסיד היה בכל דרכיו, ועורר לעבודת ה' בדרך מיוחדת משלו. מיוזמתו נטל על עצמו לעורר אנ"ש ל"חצות" למרות שלפעמים ספג גערה על המצווה שנטל על עצמו. במשך כמה שנים החזיק במנהג זה בדייקנות ונאמנות.
ר' משה לא היה כמו השמש שבא לעורר ל"סליחות" בשחר, ובזה מתבטא כל תפקידו. כבר בערב הקודם, לאחר תפילת מעריב, החל לעסוק בענין חצות. ניגש היה לאנ"ש שהשתהו בקלויז ועורר אותם: לא עת דיבורים עתה! נא להזדרז! צריכים אתם להתכונן לאורח הצדיק שעומד להופיע!
וכששאל השואל התמה מי הוא אותו צדיק, השיב בנחת: מי הוא?! רבי "חצות"! בעוד כמה שעות יופיע וימצא אתכם ישנים, חלילה…
חסיד זה גם מצא פנאי להתרים לצדקה. מכתת היה רגליו על פתחי בתים כדי לקבץ "נדבות". בקלילות נקש על הדלת, ובעיניים מושפלות הושיט ידו. ולפי שרחוק היה כמטחווי קשת מכל חנופה וחן של שקר, ומכל מיני התרפסות לפני בשר ודם, הגיב בשווה על כל הנתינות שנתנו לו, אם רב ואם מעט, ואם מאומה. אל הכל התייחס בשווה והאיר פנים לכל.
* * *
כיון שהחליט לעלות לארץ הקודש, הגיש בקשות ולא התיאש גם כאשר אלו נדחו שוב ושוב.
אבל לאחר סרובים חוזרים ונשנים החליט לפעול בדרך אחרת: צעד נועז ואפילו מסוכן, בגדר מסירות נפש. ר' משה כתב מכתב אישי אל… סטאלין בכבודו ובעצמו. באיגרתו נימק בפרטות מדהימה את רצונו לרשיון הגירה:
היות ואביו ציוה עליו לפני מותו להתפרנס אך ורק מקיבוץ נדבות, והיות וברוסיה הנאורה החוק אוסר "קבצנות", הרי עומד הוא בפני דילמה קשה: מצד אחד מצווה הוא וחייב לקיים את צוואת אביו הנפטר, אבל מצד שני לא ימלאו לבו לעבור חלילה על חוק מחוקי המדינה… אי לכך מבקש הוא מן "המנהיג הדגול ושליט הצדק" היתר יציאה כדי לפתור את שתי הבעיות יחדיו…
המכתב הגיע לתעודתו ונקרא על ידי הממונים על רשיונות ההגירה. אלו קראו את בקשתו, ושמחו להפטר מן האזרח "החשוב".
כעבור זמן קצר קיבל ר' משה את הרשיון הנכסף, ועלה לציון ברינה…