כל הפוסטים בגירוש וגלות

נער צעיר לימים היה ר' יצחק גלבך, כאשר נאלץ להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ בראשות הגאון ר' ברוך

יעקב בן דוד החומה בת מאות השנים הפחידה אותו. הוא צעד לידה, כמו מנסה לאמוד את עצמתה בטרם יבלע בעיר

ר' יוסף היה מוטרד מאד, זה עתה עזבו שליחי הפריץ את ביתו, לאחר שהבהירו לו: "אם משלם אתה את חובך

ברחבי רוסיה הגדולה, חגגו אזרחים, שיכורי שמחה, בשירה וריקודים. אחרון הצארים מת מות נבלים, והשלטון עבר לידים חדשות. אוירה נעימה

בין צריפי העץ הממלאים את מחנה העבודה הסיבירי, התהלך חיים שפירא, נער יהודי פולני יליד העיירה לומז'ה, שהמלחמה העולמית שפרצה,

"חצקל'ה הפחדן" כונה בפי תושבי העיר הגדולה. עד כדי כך היה פחדן, שלא היה אפילו אחד מיהודי העיר שלא פגש

מודעות הענק משכו את עיני העוברים והשבים, רבים התגודדו לידן וקראו את אשר נכתב בהן: "הצגת ליל הסדר, מחזה משעשע

בעל אחוזה עשיר קרא פעם ליהודי שחכר ממנו את בית המרזח שלו ושאל אותו: "הראית אי פעם את אלקיך?" היהודי

כינוי מוזר היה לו לאותו חסיד ירא אלקים:  "רבי זושא ג-ט" – רבי זושא "שם ה'". הלא הוא ר' זושא

ימים ספורים לפני חג השבועות, עצרו לפתע הנאצים עשרה יהודים, רובם ככולם מבין החוגים החסידיים, הם נאשמו רשמית ב"סבוטאג'ה כללית"