כל הפוסטים בקידוש השם
שמחת ברית מרקיעת שחקים…
שמחת ברית מרקיעה שחקים עם עליית הקומוניסטים לשלטון ברוסיה, החלו תחילה לרדת לחייהם של בעלי הממון. הם דגלו כביכול ב"שוויון",
מסירות נפש בעמק הבכא
"הלילה, אומר קיווע לרב אונגר, הלילה הוא בא אלי בחלום. חיים מבקש שאוותר לו על שכר המצווה. הוא אומר שמקומו
הנגן היהודי שקידש שם שמים
בטרקלינו המפואר ישב הצאר ניקולאי מוקף בשריו ויועציו. בתווך, מסודרים כחיילים על משמרתם, ניצבו חברי הלהקה המלכותית: כנרים, חצוצרנים, פסנתרנים
תפילין בגיא צלמוות
בין צריפי העץ הממלאים את מחנה העבודה הסיבירי, התהלך חיים שפירא, נער יהודי פולני יליד העיירה לומז'ה, שהמלחמה העולמית שפרצה,
"הכומר היהודי"
איוון איוונוביץ שב ליהדותו בעקבות "פליטת פה" של מנהלת בית-ספר בתקופת הצאר ניקוליי. ומעשה שהיה כך היה: בעת ההיא היתה
מי בוכה באמצע היער?
יום שבעה עשר בתמוז בהיכל הישיבה בעיירה הליטאית 'ראדין'. הבחורים יושבים ושוקדים על תלמודם בהתמדה; למרות הצום משתדלים הם שמוחם
יום כיפור שחל להיות בשבועות…
ימים ספורים לפני חג השבועות, עצרו לפתע הנאצים עשרה יהודים, רובם ככולם מבין החוגים החסידיים, הם נאשמו רשמית ב"סבוטאג'ה כללית"
איך הפך העגלון למחותנו של הצדיק
יהודי תלמיד חכם וירא שמים, שביתו מבורך בילדים ופרנסתו דחוקה ביותר, היה ר' יששכר. כשראה כי באו מים עד נפש,
איך מבקשים חנינה
בדברי ימי החסידות, ידועים האחים הצדיקים רבי שמואל אבא ורבי פנחס שפירא, נכדי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ – המכונים "המדפיסים
סיפורו של בור
בפאתי העיר ברדיטשוב, שָכן קברו של אחד מהמיוחדים שבין הצדיקים, שלמעשה כל ביסוסה של ברדיטשוב כעיר יהודית קשורה בשמו, הלא