רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ (ב"ר אברהם אליעזר ) – החוזה מלובלין

רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ – החוזה מלובלין

הרה"ק יעקב יצחק הלוי סג"ל הורביץ ז"ל מלובלין תלמיד המגיד הקדוש רבי דב בער ז"ל ממעזריטש, ושל הרה"ק האלקי בעל נועם אלימלך. נודע בשם "החוזה מלובלין", כי לפניו נגלו כל תעלומות, וכל רז לא אניס ליה, והיה בעל רוח הקודש אמיתי.

לחסידות התקרב רבינו בגיל 10 לערך, כאשר פרץ בבכי לאחר ששמע את הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי מתפלל. משהבחין בו הרבי ר' זושא, פנה אליו ואמר לו כי הוא העניק לו נפש ורוח, אך עתה עליו להגיע אל אחיו, הרבי ר' אלימלך מליז'נסק והוא יעניק לו גם נשמה…

הוא היה איש אלקים קדוש, ונקרא, כאמור, "החוזה הקדוש". והרה"ק הרבי ר' ברוך ממז'בוז' העיד עליו אשר הוא "חוזה באמת".

הוא זכה לתלמידים קדושים שהאירו פני תבל בקדושתם וביראתם, בתורתם ומסירות נפשם. מגדולי תלמידיו היו הגאונים וקדושים ה"יהודי הקדוש" מפרשיסחא, רבי דוד מלעלוב, ר׳ ישכר דוב מראדושיץ, הרה"ק בעל ישמח משה מאיהעל, ר׳ שמואל מקארוב, ר׳ ישעי׳ מפשדבוז', הר׳ צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר, הרה"ק בעל מאור ושמש, הרה"ק רבי שמחה בונם מפשיסחא, ר׳ יוסף קעזיס מחעלם, בעל נועם מגדים, ר׳ יחזקאל מקאזמיר, בעל מלא הרועים, הרה"ק רבי מאיר מאפטא בעל אור לשמים, הרה"ק בעל עטרת צבי מזידיטשוב ואחיו ר׳ משה מסאמבור, ר׳ ארי׳ ליבוש מלאנצוט, הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, הרה"ק רבי שלום מבעלז, ה"שר שלום", ועוד כמה וכמה מצדיקי הדור שנעשו מאורי ישראל.

בנו של רבינו היה הרה"ק רבי יוסף מטורטשין, חתן הרב רבי מרדכי מקאריץ זיע"א.

שלשה ספרים נכתבו מדברי תורתו של רבינו החוזה מלובלין: דברי אמת, זאת זכרון וזכרון אות.

תלמידו, רבי צבי אלימלך מדינוב העיד עליו, כי כאשר קרא מהכתב (קוויטל) את שמות בני האדם, היה מתבונן ברוח קודשו ורואה את כל מעשי האיש המוזכר, אם זך וישר או בהיפך ח"ו (אגרא דפרקא), ואילו תלמידו הרה"ק השר שלום מבעלז העיד עליו כי היה יודע שורש נשמת כל אחד שבא לפניו, וכמה פעמים היה בגלגול, וכמה פגם וכמה תיקן בכל גלגול וגלגול.

רבינו רבי יעקב יצחק עסק רבות בנסיונות להביא את הגאולה ולזרז את ביאת המשיח (ובין חסידי ברסלב אף נפוצה הקבלה כי כאשר רבי נחמן מברסלב שלח אליו שליח מיוחד לקבל הסכמה לספרו "ליקוטי מוהר"ן, הוא אף ניסה להניאו מעיסוק זה, שכן ראה בכך דחיקת הקץ ואמר כי סכנה יש בדבר, כפי שאכן אירע)

כך גם בראש השנה של שנת תקע"ה, לפני תקיעת השופר אמר לתלמידיו כי הוא מוכן למלחמה במעכבים את בואו של המשיח. ביום חג שמחת תורה רקד ה'חוזה' עם ספר תורה כאשר נעלם לפתע. חסידיו ההמומים שיצאו לחפשו, מצאוהו שרוע בחצר.

כאשר תלמידו הרופא, רבי חיים דוד דוקטור, הגיע לחדרו אמר לו החוזה: 'כמו שמחת תורה כך הוא תשעה באב'…

על מה שאירע, סיפר החוזה כי הושלך מבעד לחלון, אלא שלגודל הנס תמכה בו אמו בצד שמאל והמגיד מקוזניץ תמך בו בצד ימין וכך נותר בחיים.

מאז השלכתו היה מרותק למיטתו, וכאשר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, שהיה מגדולי תלמידיו, הגיע לבקרו בחודש ניסן, כתב לו החוזה את כל אשר יארע באותה שנה עד חודש אב. והיה הדבר לפלא, שכן כל שנה היה חוזה ברוח קודשו בשנים עשר הימים הראשונים לחודש ניסן, בכל יום את אשר יארע בכל חודש משנים עשר חודשי השנה, יום לחודש, הרי שבאותה שנה ראה עד חודש אב ותו לא..

בשנת תקע"ה, ביום בו בכו בני ישראל בכיה של חינם, ובו נחרבו בית ראשון ושני – יום המר תשעה באב – נסתלק הרה"ק החוזה מלובלין לבית עולמו, ונטמן בבית הקברות שבעיר. זכותו תגן עלינו.