סיפורים
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
    • תשרי
    • כסליו
    • שבט
    • אדר
    • ניסן
    • אייר
    • סיוון
    • תמוז
    • מנחם-אב
    • אלול
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • ארץ ישראל
    • סיפורי הבעל שם טוב
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • לימוד תורה
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי גולשים
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • צדקה
    • קידוש השם
    • קיום המצוות
    • תפילה
  • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
    • תשרי
    • כסליו
    • שבט
    • אדר
    • ניסן
    • אייר
    • סיוון
    • תמוז
    • מנחם-אב
    • אלול
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • ארץ ישראל
    • סיפורי הבעל שם טוב
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • לימוד תורה
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי גולשים
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • צדקה
    • קידוש השם
    • קיום המצוות
    • תפילה
  • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
סיפורים
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
    • תשרי
    • כסליו
    • שבט
    • אדר
    • ניסן
    • אייר
    • סיוון
    • תמוז
    • מנחם-אב
    • אלול
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • ארץ ישראל
    • סיפורי הבעל שם טוב
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • לימוד תורה
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי גולשים
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • צדקה
    • קידוש השם
    • קיום המצוות
    • תפילה
  • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
    • תשרי
    • כסליו
    • שבט
    • אדר
    • ניסן
    • אייר
    • סיוון
    • תמוז
    • מנחם-אב
    • אלול
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • ארץ ישראל
    • סיפורי הבעל שם טוב
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • לימוד תורה
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי גולשים
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • צדקה
    • קידוש השם
    • קיום המצוות
    • תפילה
  • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
ראשי › ימי זכרון › רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא (ב"ר אביעזרי זליג)

רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא (ב"ר אביעזרי זליג)

רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא (ב"ר אביעזרי זליג)
אין תגובות

"השרף ממוגלניצא" – רבי חיים מאיר, נכדו של המגיד הקדוש מקוז'ניץ ומגדולי תנועת החסידות ורבם של גדולי תנועת החסידות

יום פטירתו: ט"ו אייר

קבור ב: מוגיילניצה, פולין

רבי חיים מאיר יחיאל ב"ר אביעזרי זעליג שפירא – "השרף ממוגלניצא"

רבי חיים מאיר יחיאל נולד בשנת תקמ"ט לאביו, הרב אביעזרי שפירא, רבה של גרעניץ וחתנו של רבי ישראל, המגיד מקוז'ניץ זצ"ל.

ילדותו

רבנו היה בנם היחיד שהאריך ימים, שכן כל הנולדים להוריו נפטרו בילדותם.

טרם לידתו, הסתובב זקנו, המגיד מקוז'ניץ, אצל צדיקי הדור עם ביתו, למען יתפללו עליהו ויברכוה בזרע של קיימאץ

כאשר הגיע פעם הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב לקוז'ניץ, ביקש מהמגיד שיתן לו במתנה את מנורת החנוכה שלו, באמרו "יאמין לי מר שאין אני עובר על "לא תחמוד"…

מיד קם המגיד, הוציא את המנורה ונתן לו.

דורון דרשה מרבי לוי יצחק

קם רבי לוי יצחק, נטל את המנורה ואמר: הרי אני נותן מנורה זו בתורת דורון דרשה לחתונת נכדו אשר יוולד לביתו. עד יום חתונת נכדו רשאי כבודו להשתמש בה"

והחזיר המנורה למגיד.

כשנולד הנכד, ביקש המגיד לקרוא שמו "ירמיה", שכן אמר שהוא רואה בו את גלגולו של ירמיה הנביא, אולם אביו התנגד לכך: "הלא הרבי מברדיטשוב ציווה לקרוא שמו מאיר", אמר, "שכן הוא יהיה מאיר כל העולם בתורתו". ואכן, כך נקרא שמו.

כסגולה לאריכות ימים, הוסיפו לו את השמות חיים (בתחילת שמו) ויחיאל (בסוף) וכך נקרא שמו: חיים מאיר יחיאל.

אצל זקנו בקוז'ניץ

מילדותו גדל אצל זקנו, המגיד מקוז'ניץ, וספג לתוכו את אוירת הקדושה והטהרה מביתו הקדוש.

בהיותו כבן חמש, פנה לסבו בעודו בוכה: מדוע לך יש רבי, ולאבי גם יש רבי? גם אני רוצה רבי!

"מאין לך", שאלו זקנו, "שיש לי רבי?!"

"והלא אני רואה", השיב הילד, "בכל לילה בא אצלך זקן אחד, ואתה יושב אצלו כתלמיד לפני רבו!"

"בני," השיבו המגיד, "זקן זה הוא הבעל שם טוב הקדוש, וכשתגדל – תלמד גם אתה אצלו!"

"לא." השיב הילד. "אני איני רוצה רבי שכבר נפטר מהעולם"…

* * *

כבר מילדותו ניכר היה בו כי עדיו לגדולות. ומשחלה פעם בילדותו, שלח זקנו פתקא ("קוויטל") עם שליח מיוחד אל החוזה מלובלין שיתפלל עליו. כאשר קרא החוזה את הפתקא, אמר "רואה אני שהוא ימלא מקום זקנו!".

סבו אהבו מאוד והתמסר מאוד לחינוכו והדרכתו. מעיד על כך רבינו עצמו בהסכמתו לספרו של זקנו "עבודת ישראל":

"חיבה יתירה נודעת לי מכבוד זקני זצ"ל, נטה עלי עוז ידידות אהבתו כאומן את היונק, נשאני באברתו, גידלני על ברכיו והייתי יום יום שעשועיו. השקה אותי מים חיים, היה ברוחו אלי פי שניים, ינקתי דבש חכמתו וגילה עיני במאור תורתו בנגלה ובנסתר והאציל עלי רוח מבינתו"

 

ידידות עם החידושי הרי"ם

בבית סבו מצא לו ידיד נפש: הרה"ק בעל חידושי הרי"ם, שאף הוא גדל והחתנך בבית המגיד מקוז'ניץ, והיו שניהם בידידות מופלאה והצטיינו בחריפות שכלם ובהתמדתם המופלאה.

נישואיו

בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את ביתו של רבי אלעזר, בנו של הרה"ק הרבי רבי אלימלך מליז'נסק. ולאחר נישואיו עסק בתורה ובחסידות והיה סמוך על שולחן חותנוץ

רבנותו

לאחר שנים ספורות התקבל כרב בעיר גריצה ולאחר מכן בעיר מוגלניצא.

שמו נתפרסם כאחד מגדולי דורו ורבים פנו אליו בשאלות הלכתיות. שמו נישא בהערצה ולקולו הקשיבו כל יהודי פולין.

אצל החוזה מלובלין

אחר נישואיו נסע לכמה רבנים וביחוד אל החוזה מלובלין.

"בכל פעם שאני חוזר מלובלין", היה רבינו רגיל לומר, "נדמה שקיבלתי כל כך הרבה חסידות, שתספיק לי לעשר שנים! אבל משמגיע אני לביתי ומציג כף רגלי בפתח ביתי, מתעורר בי החשק לנסוע מיד שוב ללובלין".

לאחר הסתלקותו של החוזה קיבל את מרותו של רבינו האוהב ישראל מאפטא והיה נוסע אליו.

על כס האדמו"רות

לאחר הסתלקות רבי משה אליקים בריעה, בנו של המגיד מקוז'ניץ, בשנת תקפ"ח, עברה המגידות בקוז'ניץ לרבינו. הוא נשאר לשבת בעירו מוגלניצא, אולם מצודתו פרושה היתה על שתי העריםף והיה חותם "אבד"ק קאזניץ ומאגלניצה".

עתה, משהחלו לעלות אליו, הפך רבינו על כרחו לרבם ומנהיגם של חסידי קוז'ניץ, אולם הוא המשיך לנסוע לצדיקי דורו, ואת המנהיגות ראה כנטל כנגד רצונו. הוא אף התנצל בפני חסידיו על כך שנטל את כתר ההנהגה: "מה אעשה," אמר, "וזקני זצ"ל גזר עלי להיות רבי ומנהיג"…

רבי חיים מאיר יחיאל שימש כנשיא כולל רבי מאיר בעל הנס ליהודי פולין בארץ ישראל.

אדמו"רים רבים נהגו לנסוע אליו, ביניהם: רבי שלמה מרדומסק, רבי ישראל יצחק מרדושיץ, רבי נתן דוד משידלובצא, רבי ישכר דב מוולבורז', רבי הלל מרדושיץ, רבי גבריאל המלאך מוורשה ועוד.

* * *

הסתלקותו

רבינו חזה את הסתלקותו הקרבה. קודם פסח האחרון לחייו, ביקר אצלו הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב זצ"ל, ורבינו אמר לו "ראיתי את מורי ורבי ועוד צדיקים, וומורי אמר לי 'הנך מתכבד לשאת דרשה כאן בגן עדן בשבת קודש פרשת אמור'"

ואכן, רבינו הסתלק לבית עולמו ביום ט"ו אייר שנת תר"ט.

טרם פטירתו, ציווה לתלמידיו לשרוף את כל חידושיו שרשמו מפיו.

זכותו תגן עלינו

  • פתוח במשך כל השנה
  • הכנסת אורחים פעילה במקום
  • מלונות קרובים
נהניתם? העבירו הלאה:)
אורח לחיים השרף ממוגלניצא יארצייט ימי זכרון ימי זכרון בחודש אייר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא

השארת תגובה

ביטול

ספרו לחבריכם וחברותיכן על האתר
נהניתם? העבירו הלאה:)

פופולארי עכשיו:

  • ימי זכרון
    רבי יום טוב ליפמן הלוי הלר (ב"ר נתן) – התוספות יום טוב

    תולדות חייו של רבי יום טוב ליפמן הלוי הלר, בעל "תוספות יום טוב", רבה של פרא...

  • ימי זכרון
    רבי זושא (ב"ר אליעזר ליפמן) מאניפולי

    הצדיק הקדוש רבי זושא מאניפולי, המכונה ׳הרבי ר׳ זושא׳, היה ידוע בדבקותו התמי...

  • סיפורי הבעל שם טוב, סיפורי צדיקים, צדקה
    בזכות הכנסת אורחים

    מעשה נפלא על רבי אליעזר, אביו של מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, שבגי...

  • ישועות, סיפורי צדיקים, קיום המצוות
    נר החנוכה שנעלם…

    הָיָה זֶה לַיִל חָרְפִּי סוֹעֵר, כַּאֲשֶׁר הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּ...

  • ימי זכרון
    רבי משה טייטלבוים (ב"ר צבי הירש) – הישמח משה

    תולדות חייו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" מאיהל, מגדולי ג...

  • ימי זכרון
    רבי נחמן מברסלב (ב"ר שמחה)

    תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב הקדוש, נכדו של רבי נחמן...

  • סיפורי צדיקים
    "יגיד עליו רעו"

    מעשה נפלא שמופיע בפנקס החברא קדישא של קרקוב, ובו מסופר על עני מרוד ומסתורי...

  • מעשיות אויף יידיש
    רֶעדְן אֵיידְל מִיט דֶרֶך אֶרֶץ

    דִי גְמָרָא פַארְצֵיילְט, אַז אִין דִי צַייטְן פוּנֶעם בֵּית הַמִקְדָשׁ פְל...

  • סיפורי צדיקים, קיום המצוות
    מעשה נורא בחילול שבת

    מעשה נורא במחללי שבת ועונשם החמור - אשר אירע בעיר קראקא בימים בהם כיהן ברמה...

  • מעשיות אויף יידיש
    פַארְגִינֶען אֵיינֶער דֶעם צְוֵוייטְן

    עֶס אִיז אַמָאל גֶעוֶוען צְוֵויי בְּרִידֶער וָואס הָאבְּן גֶעהַאט אַ פֶעלְד...

פופולרי
נר החנוכה שנעלם…
ישועות

נר החנוכה שנעלם…

ה' מצליח בידו
הכנסת אורחים

ה' מצליח בידו

בחירת העורכים

מעשה נורא בחילול שבת

מעשה נורא במחללי שבת ועונשם החמור - אשר אירע בעיר קראקא בימים בהם כיהן ברמה רבינו הרמ״א ברבנות העיר.

"יגיד עליו רעו"

מעשה נפלא שמופיע בפנקס החברא קדישא של קרקוב, ובו מסופר על עני מרוד ומסתורי שרכש את חלקת הקבר הסמוכה לקבר

אודות סיפורים

בסיפורים, אתר הסיפורים הגדול, תוכלו למצוא סיפורי צדיקים, סיפורי חסידים, סיפורים לילדים ובכלל – סיפורים יפים ומעניינים למבוגרים ולילדים

אוסטראה אמונה ארץ ישראל בית כנסת בעל שם טוב סיפורים ברדיטשוב ברית מילה ברסלב גירוש גלות הבעל שם טוב הכנסת אורחים המהרש"א הצלה יארצייט ימי זכרון ימי זכרון בחודש אדר ימי זכרון בחודש אייר ימי זכרון בחודש כסליו ימי זכרון בחודש סיוון ימי זכרון בחודש שבט ימי זכרון בחודש תמוז ימי זכרון בחודש תשרי ישועה מסירות נפש סיפורי הבעל שם טוב סיפורי חסידים סיפורי צדיקים סיפור על הבעל שם טוב פרנסה צדיקים צדקה קברי צדיקים קרקוב רבי ברוך ממז'בוז' רבי זושא מאניפולי רבי ישעיה מקרסטיר רבי לוי יצחק בנדר רבי לוי יצחק מברדיטשוב רבי נחמן מברסלב שבחי הבעל שם טוב שידוך תורה תיקון נשמות תפילה

אתרים מומלצים: תפילה - אוסף התפילות הגדול לכל זמן ולכל נושא | ברסלב | טיסות לאומן | מלון באומן

כל הזכויות שמורות לסיפורים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס