יום פטירתו: י"ט כסליו
קבור ב: אניפולי, אוקראינה
רבינו הגדול המגיד ממזריטש, ממשיך דרכו של הבעל שם טוב הקדוש
ימי חורפו
נולד בעיירה לוקאטש שליד רובנה בשנת תס"ד בערך, לאביו רבי אברהם, שהיה מגזע רב האי גאון. בהיותו ילד, פרצה דליקה בבית הוריו. משהתברר כי מגילת היוחסין שלהם, שהגיעה עד רבי יוחנן הסנדלר, נאכלה באש, פרצה אמו בבכי מר. אמר לה: "אל תבכי, ממני תתחיל בעזרת ה' מגילת יוחסין חדשה"…
רבותיו בנגלה
למד בצעירותו אצל הגאון רבי שלמה בער אב"ד לוקאטש עיר מולדתו, ולאחר מכן בלבוב, בישיבתו של בעל ה'פני יהושע' שהחשיבו לתלמיד-חבר שלו. היה גאון וחריף ובקי בנגלה ובנסתר. לאחר נישואיו התגורר בקוריץ ולמד תורה מתוך הדחק, עד שהתמנה שם למגיד-מישרים. לאחר מכן עבר לרובנה שעל גבול פולין-ליטא ושימש שם כמגיד.
אצל הבעל שם טוב הקדוש
בימים ההם החל לזרוח בעולם אורו של הבעש"ט הקדוש. המגיד נסע אליו כדי לתהות על קנקנו (ויש אומרים שרעייתו היא זו שדחקה בו לנסוע אל הבעל שם טוב, שהתפרסם כבעל ישועות, על מנת שירפאו ממחלת הרגלים שלקה בה). הבעש"ט הראה לו שלימודו הוא "בלי נשמה". המגיד נשאר אצלו והתבטל בפניו, עד שהיה לתלמידו המובהק.
הולך לפני המחנה
לאחר הסתלקותו של הבעל שם טוב הקדוש, נבחר המגיד ממזריטש למלא את מקומו.
על אופן מינויו של המגיד ישנן כמה וכמה מסורות. מסורת אחת מספרת כי לאחר הסתלקות הבעל שם טוב מונה אחריו בנו, רבי צבי, אולם לאחר זמן הודיע רבי צבי כי אביו הק' בא אליו בחלום והורה לו להעביר את שרביט ההנהגה למגיד. אצל אדמו"רי בית טשרנוביל, לעומת זאת, מקובל כי המגיד מונה להמשיך את דרך הבעש"ט עד בחייו, לאחר שלשאלת רבינו הבעש"ט "איך אפשר להנצל מגאווה", השיב המגיד: "אין עצה נגד גאווה. כי כשנמצאים על הר אפילו לא יודעים שנמצאים על הר [היינו: כאשר אדם נופל לגאווה, הוא עלול לא לדעת אפילו שהפך לבעל גאווה]. אפשר רק להתפלל להנצל מהגאווה"
בימיו התלקחה ההתנגדות לדרך החסידות, אשר רבות סבלו החסידים ממנה. אך הוא הפיץ את אור הבעש"ט ביד רמה והעמיד הרבה תלמידים קדושים – אותם שלח לכל קצוות הארץ על מנת שיפיצו בעולם את דרך החסידות ובזמנו התפשטה תנועת החסידות מרוסיה ועד ליטא.
הסתלקותו לגנזי מרומים
המגיד נסתלק לעולמו בי"ט בכסלו תקל"ג. זמן קצר לפני הסתלקותו עקר את דירתו מרובנה לאניפולי ושם מנוחתו כבוד. בסמוך אליו נטמנו אחר כך שניים מתלמידיו: רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב כהן.
גדלותו של המגיד ממזריטש
בליקוטי מוהר"ן – לרבי נחמן מברסלב – סימן קס"ב, מובא:
"בימי המגיד ז"ל היה איש עשיר ומיוחס, והיה מתנגד לאנשי המגיד. וסיפרו לו אנשיו מזה האיש, ואמר להם שיראו לקרב אותו אליו, ולהשתדל בזה מאוד ולהתפלל להשם יתברך שיעזור להם. וכן עשו, עד שעזרם ה' שהביאו אותו להמגיד ז"ל ונעשה איש כשר, ירא שמיים, אך התחיל לירד מנכסיו. ואמר המגיד ז"ל, שאלו שניהם אי אפשר שיהיו במקום אחד, היינו תורה וגדולה, כי 'הרוצה להחכים ידרים, להעשיר – יצפין' (בבא בתרא כה ע"ב). נמצא, כשרוצה להחכים עליו לעמוד בצד דרום, על-כן אי אפשר לו להעשיר, כי כשהוא בדרום אזי איננו בצפון, והרי עשירות בצפון. וכן להפך. כי אם, אם הוא בתכלית העניוות, שהוא 'אין' ממש, אזי אינו עומד בשום צד, כי אי אפשר לומר עליו שהוא בצפון או בדרום, מאחר שהוא אין ואפס ממש. על כן אפשר שיהיה 'תורה וגדולה במקום אחד', כגון משה רבינו ע"ה ורבינו הקדוש".
מסופר, כי פעם נסע אל המגיד חברו ותלמידו רבי נחום מטשרנוביל, בכדי לבקש ממנו עצה נגד גאווה. השיב לו רבי דוב-בער בתמימות: ״יאמין לי כבודו שאינני יכול להשיא לו שום עצה בנידון זה. שכן, איני יודע איך יכול אדם להתגאות״ – – –
תורתו של המגיד
דברי תורתו של המגיד ממזריטש הובאו בספרים: 'אור תורה' לרבי ישעיה מדינוביץ, 'ליקוטי יקרים' לרבי יהודה לייב כהן, 'כתבי הקודש' למגיד מקוז'ניץ ובספרי שאר תלמידיו. דברי תורה רבים מהמגיד – אולם לא בשמו – מובאים בספר "פנים יפות" לתלמידו הגדול רבי פנחס הורביץ, בעל ה"הפלאה" ובדורינו אנו, בשנת תשכ"ט הוציא הרב ישראל יעקב קלפהולץ את הספר "תורת המגיד ממזריטש" ובו תורותיו של המגיד שלוקטו מספרי תלמידיו.
- פתוח במשך כל השנה
- הכנסת אורחים פעילה
- מלונות סמכים
[…] את תורת החסידות מפי המגיד ממזריטש, רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי מיכל […]
[…] רבים וטובים לדרכו של הבעש"ט, ביניהם את רבי דוב-בער המגיד ממזריטש. היה זה לאחר שפגש בו רבי דוב-בער, והתפעל עמוקות מגדלות […]
[…] אדיר עשה על ר' לוי יצחק הצעיר המגיד ממעזריטש, אצלו מצא את אשר אהבה נפשו וממנו למד התלהבות ושמחה […]
[…] זאת, לאחר החתונה, לרבי בר מזסלב (מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש), ענה ואמר: "אברך זה עוד יהיה חידוש גדול […]