רבי ברוך ממז'בוז' (ב"ר יחיאל)

תולדותיו

רבי ברוך ממז'בוז' נולד בי"א בשנת תקי"ג לאביו הצדיק הנסתר רבי יחיאל אשכנזי המכונה ה"דייטשל" ולאמו הצדקת מרת אדל בת הבעש"ט הקדוש.

אחיו היה רבי משה חיים אפרים מסדילקוב, מחבר "דגל מחנה אפרים" ואחותו היתה פיגא (שכונתה "פייגא הנביאה") אמו של רבי נחמן מברסלב.

רבותיו

גדל על ברכי זקנו הקדוש שחיבבו מאוד. בהיותו ילד קטן, שאלו פעם הבעש"ט: "מהם ראשי התיבות של מסכת 'בבא קמא"?' השיב ברוכ'ל: "ב'רוך ב'ן א'דל ק'דוש מ'רחם א'מו".

לאחר פטירת הבעל שם טוב, היה תקופה אצל המגיד ממזריטש ולאחר מכן אצל רבי פנחס מקוריץ.

נשא לאשה את בת רבי טוביה קצקש מאוסטרהא. בזיווג שני היה חתן בן דודו רבי אהרן מטיטייב ב"ר צבי בן הבעש"ט.

החל לכהן כרבי לחסידים בשנת תקל"ז, ותקע אוהלו בטולטשין.

גדולתו של רבי ברוך

דבקותו ברשב"י ובזוהר הקדוש היתה עצומה. היה רגיל לערוך סעודה בל"ג בעומר, כשהוא לבוש בגדי יום-טוב וכולו מלא שמחה. פעם אחת כשפתח את ספר הזוהר, קרא: "רשב"י! אני מכירך ואתה מכירני!"

הרה"ק מזידיטשוב העיד על רבי ברוך ממז'בוז', כי אמירת שיר השירים שלו היתה בדבקות רבה כל כך, עד כי "שום אדם לא יכול לעמוד שם בעת אמרו שיר השירים"

תלמידו, רבי יעקב שמשון משפיטובקה, אמר עליו שהוא "רם על רמים, צופה ומביט בעליונים ובתחתונים, תבל וארקא בשבילו ניזונים, והוא עייל לפני ולפנים".

הנהגותיו

דרכו היתה לפעמים לשבח את עצמו ולפעמים היה משפיל עצמו ברבים, ועל כך אמר: "אתה ידעת שבתי וקומי, ריבונו של עולם! אתה לבד יודע מדוע אני משפיל עצמי ומדוע אני מרומם עצמי"! ופעם, מדי דברו על מידת הענווה, אמר: "אם אלף הם – אני מהם, ואם שניים הם – אני מהם"

הנהגתו היתה חריפה והוא חלק על כמה מצדיקי דורו כהרה"ק בעל התניא, הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ובמשך תקופה גם על אחיינו, רבי נחמן מברסלב.

פעם אחת הלך רבי שמואל מטפליק מתלמידי רבי נחמן מברסלב, במז'יבוז', בבגדי משי כמנהג החשובים, כשראה אותו רבי ברוך, הקפיד עליו מאוד וקיללו שיסבול במשך שנה אחת מקדחת.

לאחר מכן אמר לו רבי נחמן: "עם מלבוש כזה התראית לפני דודי רבי ברוך?!" ואז אמר לו שנגזרה עליו בשמיים מיתה ורבי ברוך החליף לו את הגזירה הקשה בחולי הקדחת. ואכן, כך היה; רבי שמואל סבל מקדחת שנה תמימה.

רבי נחמן התבטא על רבי ברוך "הוא רבי על אלפי עולמות" ואמר כי תורתו מספירת ה'בינה'.

משפחתו

בנים לא היו לו כי אם בנות. חתניו היו: רבי יעקב פנחס ב"ר אברהם דב מחמלניק, רבי יצחק מקאליס נכד רבי מיכל מזלוטשוב, ורבי בער ב"ר שלמה מקרלין.

דברי תורתו של רבי ברוך הובאו בספרים: 'אמרות טהורות,' 'בוצינא דנהורא', 'דגל מחנה אפריים', 'חסד לאברהם' לר' אברהם המלאך, 'מגדל דוד' לר' דוד מטולטשין, 'עבודת ישראל,' 'נטע שעשועים' ועוד.

פטירתו

נסתלק בי"ח כסלו תקע"ב ונטמן ליד סבו הק', הבעל שם טוב, במז'בוז'

בעת הסתלקותו, מצאו על שולחנו ספר הזוהר הקדוש פתוח בפרשת וישב בדף קפ"ד עמוד א' שבו כתוב: "אית רוגזא ואית רוגזא, אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא לתתא ואקרי 'ברוך' כמה דאיתמר ברך אברכם" [-יש רוגז ויש רוגז, יש רוגז שהוא מבורך מלמעלה למטה ונקרא 'ברוך,' כמו שנאמר: ברך אברכם]