רבי אורי מסמבור (ב"ר אפרים צבי)

תולדות חייו של הרה"ק רבי אורי (ב"ר אפרים צבי יאליס) מסמבור, אבי שושלת סמבור, תלמידו של ה"שואל ומשיב". תלמידם של רבי יהודה מסטרעטין ו"השר שלום" מבעלז
השארת תגובה
תולדות חייו של הרה"ק רבי אורי (ב"ר אפרים צבי יאליס) מסמבור, אבי שושלת סמבור, תלמידו של ה"שואל ומשיב". תלמידם של רבי יהודה מסטרעטין ו"השר שלום" מבעלז
נולד בכ"ד אייר ה'תקצ"ב, בעיר לבוב שבאוקראינה, לאביו רבי אפרים צבי הכהן יאליס, ולאמו מרת חוה בילא.
בהיותו בן חמש לקחו אביו עמו להקביל את פני רבו רבי יהודה צבי בראנדוויין בעיר סטרעטין, כאשר ראה רבי יהודה צבי את רבנו שבחו ביותר לפני אביו ודבר עליו גדולות ונוראות.
עוד בקטנותו היה רבנו ידוע בעירו לבוב שבאוקראינה כשקדן עצום וכעילוי ממש.
בשנת ה'תר"ה כאשר הגיעה רבנו לגיל מצוות, עמד להבחן אצל רב העיר רבי יוסף שאול נתנזון בעל שו"ת שואל ומשיב, רבנו עמד במבחן בכבוד ובהלצחה רבה ורבי יוסף שאול קבלו כאחד מהתלמידים הבולטים בשיעורי ההלכה שבראשם עמד רבי יצחק שמעלקיס, לימים אב"ד לבוב.
למרות שרבו רבי יוסף שאול נמנה על מתנגדי החסידות היה רבנו נוסע מפעם לפעם לעיר בעלזא שם הסתופף בצל רבו רבי שלום רוקח בעל השר שלום מבעלזא.
בשנת ה'תר"י הוסמך רבנו להוראה על ידי רבו רבי יוסף שאול נתנזון.
שנה לאחר מכן, שנת ה'תרי"א, בהיותו בן תשע עשרה, נשא רבנו לאשה את בתו של רבי שמעון טנא מו"ץ ומגיד מישרים בעיר קאמראנא שבאוקראינה מגזע הט"ז והב"ח.
בשנת ה'תרכ"ה נפטר רבו של רבנו רבי אברהם מסטרעטין, רק אז הסכים רבנו לקבל על עצמו את עול ההנהגה, רבנו היה אז כבן שלשים ושלש שנה.
אף על פי שרבנו קיבל על עצמו את עול ההנהגה, לא הסכים לקבל פתקאות (קוויטלאך) אך רבנו לא סירב לקחת כסף באומרו כי הוא אינו אלא גבאי צדקה שמקבל לעצמו לא יותר משכר "מועט", ואכן לא לקח רבנו כי אם שכר מועט ביותר המספיק בקושי רב למחיית בני ביתו.
את כל שאר הכסף חילק רבנו לעניים ולנצרכים.
על אף שרבנו היה אדמו"ר בפני עצמו ולו מאות חסידים, לא חש רבנו לכבודו ומזמן לזמן היה נוסע לסאדיגורא להסתופף בצל קודשו רבי אברהם יעקב מרוז'ין.
*
בשנת ה'תרל"ח קבע רבנו את משכנו בעיר סאמבור על שמה נקרא, אלפים באו באותם שנים לעיר סאמבור לחלות פני רבם ולקבל עצה, תושיה וישועה, אלפים מאזורי גאליציה והונגריה באו לרבנו לשפוך את ליבם ולקבל ברכה, פזרנותו בעשיית צדקה וחסד הייתה לשם דבר וסכומים עצומים היה רבנו מפזר לאביונים ונצרכים במקום שבתו, אך לא רק, רבנו היה שולח סכומים נכבדים לעניי ארץ ישראל ותמך רבות בחכמים צדיקים ומקובלים שמסרו את נפשם בכדי לדור בארץ הקודש.
רבנו היה ידוע כמי שמכבד את השבת, ואנשים שראו פניו ביום השבת העידו כי אינו דומה פניו בשבת כשאר ימי השבוע כי בשבת היה רבנו נראה כמלאך ה' ממש.
בשנת ה'תר"ע שבת פרשת שקלים א' אדר ב' תוך כדי אמירת 'כתר' יצאה נשמתו בקדושה תרתי משמע ועלתה הישר לפני כסא הכבוד
בסיפורים, אתר הסיפורים הגדול, תוכלו למצוא סיפורי צדיקים, סיפורי חסידים, סיפורים לילדים ובכלל – סיפורים יפים ומעניינים למבוגרים ולילדים
אוסטראה אמונה ארץ ישראל בית כנסת בעל שם טוב סיפורים ברדיטשוב ברית מילה ברסלב גירוש גלות הבעל שם טוב הכנסת אורחים המהרש"א הצלה יארצייט ימי זכרון ימי זכרון בחודש אדר ימי זכרון בחודש אייר ימי זכרון בחודש כסליו ימי זכרון בחודש סיוון ימי זכרון בחודש שבט ימי זכרון בחודש תמוז ימי זכרון בחודש תשרי ישועה מסירות נפש סיפורי הבעל שם טוב סיפורי חסידים סיפורי צדיקים סיפור על הבעל שם טוב פרנסה צדיקים צדקה קברי צדיקים קרקוב רבי ברוך ממז'בוז' רבי זושא מאניפולי רבי ישעיה מקרסטיר רבי לוי יצחק בנדר רבי לוי יצחק מברדיטשוב רבי נחמן מברסלב שבחי הבעל שם טוב שידוך תורה תיקון נשמות תפילה