סיפורים
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • קיום המצוות
    • קידוש השם
    • ראש השנה
    • תפילה
    • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • קיום המצוות
    • קידוש השם
    • ראש השנה
    • תפילה
    • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
חדשות חמות:
  • 15/12/2019 10:35 בית הכנסת בעיר לודמיר וכרכרתו של הדוכס
  • 23/06/2019 16:00 ראש השנה על אדמת ניכר
  • 20/05/2019 15:04 שמחת ברית מרקיעת שחקים…
  • 19/05/2019 14:46 מתנגד בעל כנפיים…
  • 19/05/2019 14:39 מה לחש הב"ח לנפטר?
  • 19/05/2019 14:35 הצוואה המסתורית
  • 08/05/2019 17:44 מאיפה יהיה קמח לשבת?
  • 05/05/2019 16:21 הנדוניה של רבי זושא
  • 05/05/2019 15:04 מסירות נפש בעמק הבכא
  • 12/04/2019 01:38 אצילות נפש…
סיפורים
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • קיום המצוות
    • קידוש השם
    • ראש השנה
    • תפילה
    • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
  • דף בית
  • אודות
  • ימי זכרון
  • קטגוריות
    • אמונה תמימה
    • אמונת חכמים
    • גירוש וגלות
    • גלות
    • הצלה
    • ישועות
    • ממון ופרנסה
    • סיפורי חסידים
    • סיפורי צדיקים
    • קיום המצוות
    • קידוש השם
    • ראש השנה
    • תפילה
    • מעשיות אויף יידיש
  • מה הסיפור שלך?
  • צור קשר
ראשי › גירוש וגלות › יום כיפור שחל להיות בשבועות…

יום כיפור שחל להיות בשבועות…

יום כיפור שחל להיות בשבועות…
אין תגובות

ימים ספורים לפני חג השבועות, עצרו לפתע הנאצים עשרה יהודים, רובם ככולם מבין החוגים החסידיים, הם נאשמו רשמית ב"סבוטאג'ה כללית" וב"הברחת מזון לגטו". מאסרים מסוג זה לא היו נדירים אצלנו, לעיתים תכופות אפשר היה לפדות את העצורים תמורת "קונטריבוציה", אפשר ולכך נתכוונו הצוררים מתחילה.

הפעם נבהלנו, הבהיל אותנו המספר המדויק הזה, עשרה. היה לנו ניסיון מר עם "עשר התליות" שהיו הצוררים מכינים לנו לחג הפורים, גם המספר, גם התאריך, אמרו לנו את התוצאה, הלב הנסער ניחש כבר את התוצאה, הנה, שוב יציגו הארורים לפני הגטו את ה"מחזה" המכאיב והקרוע לב הזה, של תליית עשרה יהודים – – –

באותו יום שישי, ערב חג השבועות, הזעיקו הצוררים את כל יושבי הגטו, להתאסף בכיכר השוק, לא נאמר לנו כלום, למה, מדוע, אבל אנו ידענו – – – ידענו בדיוק את אשר צפוי לנו – – –

אבל, בפעם הזו, הושבתה תכניתם, הכל התהפך.

שלמה ז'ליחובסקי הוא שעשה זאת, השוטרים היהודים שעבדו בשירות הנאצים סיפרו בסודי סודות על אודות התנהגותו המופלאה בצינוק, שבו הושם יחד עם חביריו שנידונו לגרדום.

שלמה ז'ליחובסקי, החזן בעל הקול הנפלא,  הציע למניין היהודים שהיו איתו, לצום בערב יום התליה, להתפלל יחד את תפילות יום הכיפורים, כולם כאחד הסכימו. כך נערך יום כיפור הפרטי של עשרת הרוגי מלכות האלה בצינוק, ותפילותיו של שלמה, שעה שהגיע ל"נעילה" נגעו ללב במידה כזו, שאף שוטרי הגטו הקשוחים, שנכחו בחצר בית הסוהר, בכו כילדים… אולם, תפילת יום הכיפורים, לא נסתיימה בצינוק…

בכוונה, השאיר שלמה את גמר התפילה למחרת היום, לשעת ההליכה אל הגרדום, כך היה – – –

עשרת היהודים, ידיהם קשורים לאחור, הובלו בסך ברחובות העיר, למן בית הסוהר ועד למקום שיעדו הארורים ל"מחזה", בדרך, הרים שלמה את קולו בשיר רם ועז, "אזכרה אלוקים ואהמיה", ואחיו, ההולכים להיהרג, זקפו גבם, ובקול המיה נפשית התלוו אליו לסיום תפילת "נעילה", עד שהגיעו ובאו למקום הגרדום, כשראשיהם זקופים, בלא מורא, ואין הפחד שרוי עליהם, עיניהם מכוונות למרום לקראת תפילתם האחרונה.

בשעה זו, שעת ההכנות האחרונות לתליה, הצצתי אף אני בפניו הצוחקות והצוהלות של שלמה ז'ליחובסקי, הייתי אחד בתוך ההמון הצפוף של אלפי יהודים כאובים ונעלבים, פתאום, עבר משב רוח של עידוד על פני ההמון המדוכא כל כך, עמודי התליות הוצבו כשורה אחת, זה ליד זה, מתחת לכל עץ הוכן ספסל, לעלות בו. המרצחים לא נחפזו כלל, חבל היה להם לארורים אלה על כל דקת "משחק", אך שלמה אשר פיו היה מלא שירה, האיץ בהם, "שוין?" (כבר?) שאל את התליין הניצב לידו מתוך קוצר רוח, והוא, שלמה, קפץ ועלה על הספסל, כדי להכניס ראשו בקולר, הנשימה נעצרה, דממת אימים השתררה מסביב, קול חוצב להבות נשמע "שמע ישראל!" – – – זה היה קולו שלו, של שלמה, אין מי שיוכל לתאר את שהתרחש אותה שעה בליבותיהם של המוני היהודים, המשקיפים האומללים, מי יוכל לתאר זאת? התרוממנו, התעלינו, צעקנו ללא קול, בכינו ללא דמעות, נזדקפנו ללא תנועה. וקראנו כולנו "שמע ישראל" בתוך פנימיות נפשנו, היוכל אי מי לתאר זאת?

הייתי אז כבן 15, באזני מהדהדות עד היום הזה שתי קריאות נועזות שקלטו אזני מפי הנתלים. עוד לפני שאגתו של שלמה ז'ליחובסקי, שחשמלה את כולם, שמענו פתאום צעקה איומה – "יהודים! נקמו את דמנו!", אז, לא ידעתי מי היה הצועק, אחר כך, נתברר לי שהיה זה הסבל, יהודי תמים ופשוט, מחוגי ה"עמך"…

כבר אז חדרה אלי ההכרה העמוקה, שאכן יש קשר בין שתי הקריאות, כי אכן, אין נקמה גדולה מזו. מעל הכל, רצו הנאצים לרצוח את הנפש היהודית, על כן בחרו דווקא בימים אלה להתעלל ביהודים ולהחליש את אמונתם, צעקתו של שלמה, הוכיחה להם, כי אין להם – לתליינים הנאצים הארורים – שום שליטה על נשמותינו, אין הם יכולים לעקור את אמונתנו!!

יכולים הם להתעלל בגופותינו כמה שירצו, יכולים הם להרוג, לרצוח, לענות, להתעלל, בגופינו. אך אינם יכולים אף לפגוע אף כהוא זה באמונה שבנשמתנו!

 * * *

יצחק קצנלסון, משורר הגטו, כתב על שלמה ז'ליחובסקי את השיר הבא:

שלמה ז'ליחובסקי!… בת קול פעמה באויר וצללה,

המה זה השם, היהודי, אזני קרובים ורחוקים שמעוהו,

ואחד מן "המניין", כאילו מי קרא לו, נשא ראשו למעלה,

הנה הוא, הביטו בו! לעולם עוד באחר לא תחליפוהו!

הוא לבדו, לבדו ברוב דבקות פתח בשיר לפני המוות,

וכמו לא לבדו הוא, עמו ישיר כל עם ישראל יחד –

הוא שר, ומגרונו שרים כולם, כל היהודים אומה נלהבת,

על כן רוחו התפעמה כה, והוא כסערה המתלקחת.

"למה זה, הוי, למה, יהודים, ראשיכם כבדו פתאום, כה שחו,

למה זה פניכם לבשו קדרות, תעמדו אילמים כולכם, בלא נוע…

חזקו נא, התחזקו באמונה, ממנה עוז תשאפו,

יהודים עלולים, חלילה, במרה שחורה לשקוע!

יהודים! ערב שבועות היום! מחר תורתנו הניצחת,

הקדושה, ניתנת לנו שוב, אשר היא מאז – נחמתנו,

וגם אנו, אנו בייחוד, הגם שלא נזכה לכך עוד,

אסור לנו היום למשוך עצבות עלינו.

הוי, יהודים, נגילה נא! אשרינו שמיתתנו כך היא!

כי בעד הכלל נמסור נפשנו ולקידוש ה' עתה נלכה!

למות על התליה זכותנו הגדולה היא,

נשירה נא, יהודים, בשיר וזמר נשתפכה".

ויהודים בזדונסקא- וולא הטו אוזן, נער וזקן,

ונתאוששו, ודמעות חמות מעיניהם זרמו,

וריבון עולם חייך נוגה, גם הוא, בנוגה אור, כי מצא חן

גם שלמה ז'ליחובסקי בעיניו, גם הזמר – השנים לו ינעמו.

הוא עולה, ויהודים עולים עמו, מנוחמים ומאומצים,

מה נכספו עתה להיות עם העשרת, נפשתם תהמינה:

לו אך ניתן להם, והתפרצו אל התלויות: "רוצים

גם אנו בכך!… כולנו פה בזדונסקא-וולא, קדושים נהיה-נא!"

כה עומדים הם, נמרצים, כנשרים בטרם עוף, נכונים להרקיע,

ועיניהם אל שלמה ז'ליכובסקי מסירות ואהבה תשאנה,

ויקרא שלמה בחדווה להם, ובקול גדול הביע:

"ערב שבועות היום! הבו, יהודים, ובריקוד נצא נא!"

הבו ונצא פה במחול, בריקוד כשר לפני המוות!

מה טוב ומה נעים חלקינו! פה בלב השוק, בתוך,

לתת נפשנו נדבה בעד כלל ישראל, לעלות עולה כליל על המזבח!

גם החומר שבנו, כנפש יערוג לכך – נרקוד נא, יהודים, בלב שמח!"

רגע – והוא פושט ידו, מטה ראשו, מגביה כתף,

וגם רעיו, קדושים תשעה, בעיניהם למעלה ידבקו, –

וירץ עליהם הגרמני, משתער בשצף קצף,

ועל צוריהם עניבת החבל מהדק הוא.

* * *

שירו שמים וארץ, זמרו, ישיר אלקים, "השם המפורש" ממקומו,

שירו אתם פה כל דרי מטה, שירו למעלה כל שוכני ברקיע,

שירו כל ש"י עולמות, הריעו, הרנינו השם ז'ליכובסקי שלמה.

כי שם האדם הוא הגדיל עלי ארץ, כבוד האדם הוא הגביה!

שאו שיר לגיבור עיירה הנידחת,

זו על סמטותיה נגולה,

שירו, דברו לו שיר, ראו דמותו, היא זורחת,

היא דמות הקדוש מזדונסקא-וולא.

(יצחק קצנלסון, כתבים אחרונים ת"ש – תש"ד)

נהניתם? העבירו הלאה:)
גבורה יהודית השואה מחנה שווניה קידוש השם

השארת תגובה

ביטול

ספרו לחבריכם וחברותיכן על האתר
נהניתם? העבירו הלאה:)
עשו לנו לייק
פופולארי עכשיו:
  • רבי ישעיה (ב"ר משה) מקרסטיר מוכר בעיקר מצילום ישן המודפס בשחור ולבן, התלוי ברבבות ב...
  • ראש השנה על אדמת ניכר צדיק נסתר ופלאי היה רבי יחיאל אשכנזי, מי שלימים היה...
  • פַארְגִינֶען אֵיינֶער דֶעם צְוֵוייטְן עֶס אִיז אַמָאל גֶעוֶוען צְוֵויי בְּרִידֶער וָואס הָאב...
  • הנדוניה של רבי זושא רבי זושא מאניפולי נהג לנדוד בדרכים ובין הערים והעיירות...
  • מה לחש הב"ח לנפטר? ר' נפתלי חנא'לעס פסע דומם בין המצבות הישנות בבית העלמי...
  • אור האמונה בערבות סיביר נער צעיר לימים היה ר' יצחק גלבך, כאשר נאלץ להמלט יחד ע...
  • הבוטח בה' חסד יסובבנו כאשר בגרה בתו של החסיד העובד המופלא רבי שלמה וועקסלער...
  • קבר רבי ישראל המגיד מקוזניץ רבי ישראל (ב"ר שבתאי), המגיד מקוז'ניץ מורינו ורבינו רבי ישראל, המכונה המגיד הקדוש מקוז'ניץ. מ...
  • רבי מאיר מאפטא (ב"ר שמואל) בעל "אור לשמים" רבי מאיר מאפטא נולד בשנת תק"ך לאביו, רבי שמואל סגל הלוי...
  • ברכת הלבנה של הבבא סאלי בכל חודש, מיד כאשר מלאו שבעה ימים מלאים ממולד הלבנה, ל...
פופולרי
בית הכנסת בעיר לודמיר וכרכרתו של הדוכס
סיפורי חסידים

בית הכנסת בעיר לודמיר וכרכרתו של הדוכס

ראש השנה על אדמת ניכר
גלות

ראש השנה על אדמת ניכר

בחירת העורכים

מתנגד בעל כנפיים…

יום אחד, כשישב מאורם של ישראל הבעל-שם-טוב-הקדוש בחברת תלמידיו הקדושים, שרפי-מעלה, פנה אליהם: "המכירים הנכם את פלוני העילוי?" החסידים הנהנו

מה לחש הב"ח לנפטר?

ר' נפתלי חנא'לעס פסע דומם בין המצבות הישנות בבית העלמין העתיק בקרקא, עד שעמדו רגליו ליד ציונו הקדוש של רבי

אודות סיפורים

בסיפורים, אתר הסיפורים הגדול, תוכלו למצוא סיפורי צדיקים, סיפורי חסידים, סיפורים לילדים ובכלל – סיפורים יפים ומעניינים למבוגרים ולילדים

עשו לנו לייק

אתרים מומלצים: תפילה - אוסף התפילות הגדול לכל זמן ולכל נושא | ברסלב | טיסות לאומן | מלון באומן

כל הזכויות שמורות לסיפורים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס