ספרו לחבריכם על ‘סיפורים’
הצטרפו אלינו בפייסבוק
אודות ‘סיפורים’
פרסומות
אמונה Archive
-
דמי שדכנות לסבא קדישא
פורסם בי״ז אב תשע״א | אין תגובותהימים נקפו, וישראל בגר והיה לאיש והגיע לפרק האיש מקדש והצעות החלו להגיע לפתחם של הוריו. כדרכם של שידוכים לא כל הצעה הייתה ראויה וחלקן נדחו על הסף.. חלק אחר של הצעות נפלו עם בירור מעמיק יותר אודות המדוברת, וככל אב ואם בישראל גם הוריו של ישראל ציפו למצוא עבורו את הטוב ביותר. הצעה רדפה הצעה, אך ישראל עדיין בחור. הוא הניח את ראשו ורובו בלימוד וסמך על שיקול דעתם של הוריו, שימצאו עבורו את אשר הועידה ההשגחה העליונה... -
זעקות במערת צדקיהו
פורסם בח׳ אב תשע״א | 2 תגובותשעות ארוכות של גישושים בפיתולי המערה, העלו חרס. הלילה עמד לרדת, והם ידעו שסיכוייהם על פי דרך הטבע להחלץ מכאן, פוחתים והולכים. נרות לא היו להם, וגם אוכל ומים לא הביאו עמם, כיון שלא שיערו שיתעכבו במקום. הם ידעו כי גם אם יקראו בכל כוחם לעזרה, זעקותיהם לא ישמעו בחוץ. -
"לחם הפנים"
פורסם בי״ט סיון תשע״א | תגובה אחת"אותו אנוס מפורטוגל, ששמע את הדבר, הלך בתום לבבו לביתו והורה לאשתו שבכל יום שישי תכין לו שתי ככרות לחם, מקמח שנופה 13 פעמים. ושתלוש את הבצק בטהרה ובכל מיני יפוי, ושיהיה אפוי בטוב בתנור שבבית, משום שהיה רוצה להקריבו לפני היכל ה', אולי יתעשת האלהים לו ויקבלה ויאכל את העולה ההיא..." -
ברכת הלבנה של הבבא סאלי
פורסם בי״א סיון תשע״א | תגובה אחתבכל חודש, מיד כאשר מלאו שבעה ימים מלאים ממולד הלבנה, לעת ערב, הכין את עצמו רבינו המקובל האלקי רבי ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי זיע"א (הילולה: ד שבט) בשמחה גדולה לברכת הלבנה. הוא לא היה מוכן לדחות אפילו לזמן קצר את אמירת תפילה זו, שחז"ל לימדו אותנו שהיא שקולה כקבלת פני השכינה. -
זה כפרתך…
פורסם בכ״ח אייר תשע״א | אין תגובותכשהגיע ר' יום טוב לעיירה, החל לחקור ולדרוש בזהירות על הכומר המקומי. האכסנאי, אצלו התארח, השיב: "למה אתה שואל עליו? לא שמעת ברחוב כי הוא מת היום?" -
מקוה ישראל מושיעו
פורסם בכ״ז אייר תשע״א | אין תגובותהוא נהג לטבול במקוה טרם עריכת חצות, אבל בלילה זה נראתה המשימה כבלתי אפשרית. המקוה בקיבליטש מוזנחת היתה וחרבה, ואפילו תקרה לא היתה לה. לעומת זאת, גדושה היתה בשלג נוקשה, ובכניסה נוצר קיר של קרח נורא, שאותו צריך לפנות בידים ורגליים, להזהר לא להחליק, ולהפצע עד זוב דם... -
אור האמונה בערבות סיביר
פורסם בכ״ה אייר תשע״א | אין תגובותלאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא עצמות, קרס יצחק תחתיו כשהכרתו הולכת ואובדת ממנו, בעוד דקות אחדות יחזיר את נשמתו לבוראו, ובמחשבתו תפילה שיזכה אך לקבר ישראל, אסירי המחנה שחלפו על פניו נדו לו בראשם, אך לא יכלו להושיעו, השמועה על כך הגיעה לרופא המחנה, וזה מיהר אל הנער אהובו, הוא מצא אותו שרוע מעולף על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, אף השקהו בסממנים שונים, עד ששבה רוחו אליו, לאחר מכן דאג להעבירו לבית חולים הסיבירי, ר' יצחק שניצול בנס ממות החל מתאושש ועומד על רגליו.
